התנועה הרומנטית – הבדלי גרסאות

'''הרומנטיקה''' (או '''התנועה הרומנטית''') הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה ב[[אירופה]] בשלהי [[המאה ה-18]]. ככלל, הרומנטיקנים יצאו כנגד רוחה של [[תנועת הנאורות]], שמשלה בחיים האינטלקטואליים במערב אירופה ובמרכזה לאורך רוב המאה השמונה עשרה. תחת ה[[אוניברסליזם]] של אדם באשר הוא אדם (או, בנוסח של [[עמנואל קאנט]] ו[[ז'אן ז'אק רוסו]], באשר הוא יצור תבוני, שתבונתו מכתיבה לו מתוכו ציוויים שהוא אנוס למלאם), העלתה הרומנטיקה על נס את ה[[אינדיבידואליזם]] הפרטיקולרי, כלומר, את החד-פעמי שבאדם מסוים, המכונן לעצמו, מתוך עצמו, את האמת האישית שלו, שאינה בהכרח משותפת לאחרים. כאשר מוכל הרעיון הרומנטי על [[אומה]] שלמה, הוא מתבטא ברצון לתת ביטוי לייחודי ולאותנטי שברוח העם. זאת, מבלי מחויבות לערכים שנתקבעו במסורת, עתיקה ככל שתהיה, כגון עקרון ה[[לגיטימיזם]] השושלתי, שטען כי זכותם של המלכים ויורשיהם אחריהם למשול אינה ניתנת להפקעה. מבחינה זו, הרומנטיקה היא אחת מהתנועות הרוחניות שהביאו להתעוררות ה[[לאומיות]] באירופה ב{{[[המאה ה-19|מאה ה-19}}]].