פרננדו היירו – הבדלי גרסאות

לקראת עונת {{בספורט|2001|2002}}, לאחר זכייתה הרביעית של ריאל עם היירו באליפות ספרד ופרישתו של [[קפטן]] הקבוצה [[מנולו סאנצ'יס]], זכה היירו בתפקיד הקפטן החדש של המועדון. כבר בעונת הבכורה שלו כקפטן, זכה היירו להניף את גביע אירופה. ריאל הדיחה בשלבי הנוקאאוט את באיירן מינכן ואת [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], וב[[גמר ליגת האלופות 2002|משחק הגמר]] גברה 2:1 על לברקוזן בדרך לזכייה בתואר, זכייה שלישית של היירו בליגת האלופות. היירו פתח בהרכב של דל בוסקה, ושיחק לכל אורך הגמר.

 

 

 

בתום עונה אחת בקטר, חזר היירו לאירופה וחתם במדי [[בולטון וונדררס]] מה[[פרמייר ליג]], בעקבות המלצתו של חברו לקבוצה לשעבר, [[סטיב מקמנמן]]. בבולטון שיתף היירו פעולה בחלק האחורי, בין היתר, עם [[איוואן קאמפו]] ששיחק לצדו בריאל מדריד ועם [[טל בן-חיים (1982)|טל בן-חיים]] ה[[ישראל]]י, תחת המאמן [[סם אלרדייס]]. היירו החל את העונה בעיקר כשחקן מחליף, אך בחציה השני זכה לרצף הופעות בהרכב ובסך הכול סיים את העונה עם 29 הופעות ליגה, מתוכן 15 בהרכב. על אף הלחץ מצד מאמנו ומצד אוהדי הקבוצה להמשיך לעונה נוספת, בחר היירו לפרוש ממשחק פעיל בתום העונה, בגיל 37. שנתיים לאחר פרישתו דורג היירו במקום ה-43 ברשימת חמישים הכדורגלנים הקשוחים ביותר בכל הזמנים מטעם עיתון [[הטיימס]] ה[[בריטניה|בריטי]].