הלבנון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: כותרת
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 7:
ייסדו את "הלבנון" [[יחיאל ברי"ל]], [[מיכל הכהן]] ו[[יואל משה סלומון]] בירושלים ב[[תרכ"ג]] והם היו גם עורכיו של העיתון בארץ ישראל. העיתון הראשון יצא לאור ב[[ח' באדר]] תרכ"ג. גם יואל משה סלומון וגם יחיאל ברי"ל הרבו לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה [[פרושים (היישוב הישן)|האשכנזית-פרושית]] (ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]) בירושלים, התנגד לרעיון של [[יישוב ארץ ישראל]] (ויחד עם זאת תמך בייסוד ה[[מושבה]] [[מוצא]]), והיה עוין לעמדת "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" ([[כתב עת]] של [[ישראל ב"ק]] שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] וה[[חסידים]] שתמכו ברעיון של [[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]]). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] את שני כתבי העת, בעקבות [[הלשנה]].
 
לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" ב[[פריז]], שם יצא לאור בשנים [[1865]]–[[1870]] , תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים [[1871]]–[[1882]] כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי ב[[גרמנית]] "[[דער איזראליט]]". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר [[מאיר להמן]]. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-[[1881]] התחיל "הלבנון" לתמוך ב[[חובבי ציון|חיבת ציון]].
 
בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מ[[רוסיה]] לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים [[מזכרת בתיה]]), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.