בנימין הלוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
|||
שורה 28:
===תקופת כהונתו כשופט===
בשנת 1938 התמנה הלוי להיות [[בית משפט השלום|שופט שלום]] ב[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר||שופט שלום יהודי חדש|1938/09/15|00617}}}}. בשנת 1941 הוא הועבר ל[[תל אביב]]{{הערה|{{דבר||חילופי שופטים|1941/04/21|00407}}}}, בעקבות תלונה נגדו{{הערה|{{חרות||וינברג מבקש בי"ד של 3 שופטים|1950/02/23|00417}}}}, והוא המשיך לכהן בתל אביב עד הקמת מדינת ישראל{{הערה|{{על המשמר||נקנס בעל ביח"ר לנקניק|1948/02/12|00322}}}}. עם [[קום המדינה]] התמנה להיות שופט מחוזי ונשיא [[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]] בירושלים{{הערה|{{על המשמר||בתי המשפט היהודים בירושלים|1948/05/23|00403}}{{ש}}{{דבר||הורכב בית המשפט המחוזי בירושלים|1948/07/25|00503}}}}. בשנת 1953 כיהן לזמן קצר כשופט בבית המשפט העליון כממלא מקום{{הערה|{{על המשמר||ד"ר בנימין הלוי|1952/10/26|00119}}}}. הוא הגיש את התפטרותו לשר המשפטים בדצמבר 1953, לאחר שלא נכלל בגל המינויים לבית המשפט העליון באותה שנה, אולם חזר בו לאחר כחודש וחצי, לבקשתו של [[דוד בן-גוריון]], לפני שההתפטרות נכנסה לתוקף{{הערה|{{מעריב||דר. הלוי השופט במשפטים מסעירים|1955/07/04|00211}}}}{{הערה|{{מעריב|גבריאל שטרסמן|נדחתה תביעת שודד הבנק|1956/02/26|00205}}}}. ב-[[5 ביוני]] [[1963]] התמנה לשופט ב[[בית המשפט העליון]], ממנו פרש ב-[[11 בספטמבר]] [[1969]] כדי להתמודד ב
השופט הלוי שפט בכמה מה[[משפט (דין)|משפט]]ים הידועים ביותר ב[[היסטוריה של מדינת ישראל]], בהם המשפט הצבאי של נאשמי [[מחתרת צריפין]] בו ישב בדין עם דרגת אלוף משנה{{הערה|{{מעריב||מבצע משפט מתחיל|1953/07/09|00101}}}}, משפטו של [[אברי אלעד]] ("האדם השלישי" בפרשת [[העסק הביש]]) ו[[משפט אייכמן]].
שורה 40:
בשנת 1969 פרש הלוי מכהונתו כשופט כדי להתמודד ב[[הבחירות לכנסת השביעית|בחירות לכנסת השביעית]] מטעם רשימת [[גח"ל]]. במהלך הכנסת השביעית היה יושב ראש ועדת משנה לחקיקת חוקי יסוד וניסה להעביר את חוק יסוד: זכויות האדם{{הערה|{{מעריב||בחירות ראשי ערים לקריאה טרומית בכנסת|1973/06/08|00403}}}}, שעבר בשלהי הכנסת השביעית בקריאה ראשונה{{הערה|{{דבר||חוק זכויות האדם והאזרח|1973/09/18|00217}}}}, אך חקיקתו לא הושלמה. במחצית השנייה של 1973 היה מהדוחפים להקמת [[הליכוד]]{{הערה|{{מעריב|אבי עמוס|בנימין הלוי הציע ובגין אישר במפתיע|1973/08/02|01506}}{{ש}}{{דבר|דן פתיר|נכשל המו"מ על הליכוד הימני|1973/08/31|00106}}}}.
לאחר [[מלחמת יום כיפור]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית]], טען שמדובר בשעת חירום וקרא להקמת ממשלת ליכוד לאומי שתגבש מדיניות מדינית ישראלית פרגמטית{{הערה|{{דבר||בנימין הלוי: ממשלת ליכוד תוך רוב למערך; שולל קיום בחירות בקרוב|1974/05/05|00303}}}}. בהתאם לכך היה בין חותמי "מנשר הארבעה", שקרא להקמת ממשלה רחבה על בסיס נכונות לפשרה טריטוריאלית, יחד עם [[לובה אליאב]], [[שניאור זלמן אברמוב]] ו[[שלום לוין]]{{הערה|{{דבר|אליהו אגרס|ח"כ לובה אליאב על יזמתו להקמת ממשלה רחבה|1974/07/12|01102}}}}. פרסום המנשר הביא על הלוי ביקורת רבה מצד חבריו בליכוד{{הערה|{{דבר||ישיבה סוערת במרכז חרות|1974/08/23|00207}}}}, והיו אף שקראו לו לעזוב את המפלגה. הלוי טען שהוא מייצג את דעת הרוב בליכוד ואמר שאינו שוקל לעזוב את המפלגה{{הערה|{{דבר||רימלט דוחה הצעת רבין להקים ממשלת ליכוד על בסיס פשרה טריטוריאלית|1974/08/02|00211}}}}. אולם בראשית ינואר 1975 פרש מתנועת החרות{{הערה|{{מעריב||ח"כ הלוי: חרות לא למדה לקחי מלחמת יום כיפור|1975/01/02|00408}}}} ובמרץ 1975 פרש מהליכוד והקים [[סיעת יחיד]]{{הערה|{{דבר||הלוי פרש מהליכוד|1975/03/12|00213}}}}. מספר חודשים לפני [[הבחירות לכנסת התשיעית]] התפטר הלוי מהכנסת והצטרף ל
הלוי נבחר לכנסת מטעם ד"ש, בבחירות לכנסת התשיעית, ועם התפרקותה השתייך הלוי ל[[תנועה דמוקרטית]]. בהמשך התפצל הלוי מהתנועה הדמוקרטית והקים שוב סיעת יחיד.
| |||