סילואן – הבדלי גרסאות

האתר הארכאולוגי [[עיר דוד]], שנמצא בשכונת ואדי חילווה שבכפר, הוא האתר בו שכנה ירושלים הקדומה בראשית ימיה, ב[[תקופת הברונזה בארץ ישראל|תקופת הברונזה התיכונה]], והיא המשיכה להיות מיושבת באזור זה עד לאמצע [[ימי הביניים]].

 

 

===היישוב הקראי "צלע האלף"===

הכפר סילואן החל להתפתח ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. תושביו הראשונים התגוררו במערכות הקבורה הרבות המצויות באתר. תושבי הכפר נודעו בכתבי מטיילים כגזלנים המרבים להונות את הבאים לרכוש מהם מוצרים. תושבי הכפר התפרנסו מ[[חקלאות]] המבוססת על השקיית מי המעיין, וממכירת מי מעיין הגיחון בחודשי הקיץ לתושבי שכונות [[העיר העתיקה]]. מזיכרונות של יהודים-ספרדים מירושלים עולה, כי עגבניות וביצי סילואן היו שם דבר לאיכות. הסופר [[יהודה בורלא]] בספרו "[[בעל בעמיו]]" מתאר סיפור אהבה בין צעיר יהודי וצעירה ערביה מוסלמית, על רקע ימי הקציר. מן הסיפור עולה תיאור מפורט של אורח חיים חקלאי, לצד קשרי רעות ויחסי קירבה בין יהודים וערבים בסילואן, אם כי הם מוצגים כתיאור בלתי טיפוסי של יחסי יהודים וערבים, והספר עצמו מסתיים במסקנות פסימיות לגבי מערכת יחסים מעין זו.

 

 

ירושלמי בן התקופה מספר{{הערה|1=[[משה ריישר|מ' ריישר]], [[שערי ירושלים (ספר)|שערי ירושלים]], ורשה: [[תרל"ט]]-1867 (הדפסה מחודשת: פוס ספרא, 1967), עמ' 66. מופיע גם בתוך: וילנאי, '''ירושלים''', עמ' 324.}} על {{ציטוטון|הוצאות תמידיות על העדה אל אנשי הכפר סילואן... בעד שמירת הבית חיים אשר על הר הזיתים הסמוך לכפר הזה [...] לערך י' אלפים טאליר}}.