ביריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 18:
יישוב יהודי בשם ביריא התקיים ב[[תקופת הבית השני]], וגדל עקב חורבן צפת הבצורה על ידי [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומאים]], שאחריו עברו חשובי צפת אל ביריא - ובתוכם [[משמרת יקים]] ממשמרות הכהונה.{{הערה|ארץ הגליל ע' קמו, ד' קלא}}{{דרוש מקור}}
 
בביריא גרו ה[[תנא]] רבי [[אלעזר איש ביריא]] וה[[אמורא]]ים [[אבא ביראה]], רבי [[ירמיה ביראה]] ו[[עולא ביראה]]. מאוחר יותר יש עדויות על יישוב יהודי בין [[המאה ה-12]] ל{{[[המאה ה-16|מאה ה-16}}]]. במאה ה-16 התגורר בביריה רבי [[יוסף קארו]] וכתב בו את חיבורו "[[שולחן ערוך]]". היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת [[המאה ה-17]]. עד [[1948]] התקיים בסמוך כפר [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] בשם "ביריא".{{הערה|'''[[מדריך ישראל החדש]]''', כרך 3, עמ' 81}}
 
בסמוך ליישוב מצויה [[מצודת ביריה]] בה אירעו האירועים המכונים [[העלייה לביריה]] שהיוו אבן דרך במאבק בשלטונות [[המנדט הבריטי]] לקראת הקמת [[מדינת ישראל]]. היישוב בן ימינו מרוחק מספר קילומטרים מן היישוב ההיסטורי. ביישוב קבר המיוחס ל[[בניהו בן יהוידע]] שהיה מגיבורי [[דוד]].
שורה 30:
בסוף פברואר [[1946]] מצאו חיילי [[הצבא הבריטי]] [[סליק]] סמוך לביריה ועצרו את כל שוכני היישוב. במקומם הוצבו במקום נוטרים ולאחר מכן (ב-5 במרץ) יחידה של הצבא הבריטי. בקשות של [[היישוב]] המאורגן לאייש את הטירה באנשים אחרים נענו בשלילה.
 
כדי לא להחריש על תקדים של הורדת יישוב יהודי, הוחלט ב{{ה[[ההגנה|הגנה}}]] להעלות יישוב חדש בצמוד לטירה שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית ל[[תל חי]] ב[[י"א באדר]] עלו כ-3000 נערים מיישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה לטירה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום אחרי הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (הלילה שבין 14-15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת ו[[ראש פינה]] למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את הטירה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.
 
בזמן המאבק, הסתיים משפט שניהלו הערבים נגד הקק"ל לגבי הבעלות על הקרקעות של ביריה, וחלק מהקרקעות של ביריה נמסרו לערבים.