ביריה – הבדלי גרסאות

בביריא גרו ה[[תנא]] רבי [[אלעזר איש ביריא]] וה[[אמורא]]ים [[אבא ביראה]], רבי [[ירמיה ביראה]] ו[[עולא ביראה]]. מאוחר יותר יש עדויות על יישוב יהודי בין [[המאה ה-12]] ל{{[[המאה ה-16|מאה ה-16}}]]. במאה ה-16 התגורר בביריה רבי [[יוסף קארו]] וכתב בו את חיבורו "[[שולחן ערוך]]". היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת [[המאה ה-17]]. עד [[1948]] התקיים בסמוך כפר [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] בשם "ביריא".{{הערה|'''[[מדריך ישראל החדש]]''', כרך 3, עמ' 81}}

כדי לא להחריש על תקדים של הורדת יישוב יהודי, הוחלט ב{{ה[[ההגנה|הגנה}}]] להעלות יישוב חדש בצמוד לטירה שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית ל[[תל חי]] ב[[י"א באדר]] עלו כ-3000 נערים מיישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה לטירה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום אחרי הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (הלילה שבין 14-15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת ו[[ראש פינה]] למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את הטירה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.