יהושע מרדכי ליפשיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מתוקננת מלשון "תיקנית" |
|||
שורה 6:
באותה תקופה הגיע לברדיצ'ב הסופר המשכילי הצעיר [[שלום יעקב אברמוביץ']]; ידוע שהיה זה ליפשיץ ששכנע אותו להרפות מן הכתיבה העברית ולהקדיש מקום גם ללשון העם, שאברמוביץ' הפך לאבי הספרות המודרנית שלה. אז חברו שניהם ללחוץ על [[אלכסנדר הלוי צדרבוים]], עורך עיתון "[[המליץ]]", להוציא מוסף בניב היהודי. צדרבוים השתכנע שלדבר היה פוטנציאל כלכלי ניכר וב-1862 החל לצאת המדור "קול מבשר", שאכן היה להצלחה גדולה. ב-18 ביוני 1863 פרסם בו ליפשיץ מאמר סמינלי, "דיא 4 קלאסען" ("ארבע הממלכות", במובן של [[מיון עולם הטבע]]). הוא קבע שם {{ציטוטון|דיא יודישע לשון איז אינזער מיטערשפראכע}}, "הלשון היהודית היא שפת אמנו", והדף את הטענות שמדובר בדיאלקט נשחת בנימוק שלפי קו מחשבה זה, הצרפתית היא [[לטינית וולגרית]] משובשת. כך הפך ליפשיץ, כדברי דוד כ"ץ, ל"[[יידישיסט]] המודע הראשון."
לפני ואחרי "קול מבשר" היה ליפשיץ פעיל כמעט יחיד להפיכת הלשון ל[[שפה תקנית]], שהוא גם היה הראשון לכנות "יודיש" באופן שיטתי (קודם נקראה בשלל שמות כולל "עברי-טייטש", "לשון אשכנז" וכו'). במאמציו לשם כך סקר את היידיש המדוברת בחבל הולדתו [[ווהלין]] וניסה להפוך אותה לבסיס לשפה
הוא מת מסרטן בברדיצ'ב ב-1878.{{הערה|ביוגרפיה מ: Emanuel S. Goldsmith, Modern Yiddish Culture: The Story of the Yiddish Language Movement, Fordham University Press, 1997. עמ' 44-48.}}▼
▲מת מסרטן בברדיצ'ב ב-1878.{{הערה|ביוגרפיה מ: Emanuel S. Goldsmith, Modern Yiddish Culture: The Story of the Yiddish Language Movement, Fordham University Press, 1997. עמ' 44-48.}}
==קישורים חיצוניים==
|