הידרודינמיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 12:
ראשיתו של התחום בניסויו של [[בלז פסקל]] ב[[המאה ה-16|מאה ה־16]]. הביטוי "הידרודינמיקה" עצמו (שמשמעו "תנועת מים") נטבע על ידי [[דניאל ברנולי]] בעבודתו "Hydrodynamica" ב־[[1738]] שהייתה אחת מהחשובות והחלוציות בתחום. [[לאונרד אוילר]] מצא את המשוואות הכלליות של התחום.
 
התחום המשיך להתפתח עם ניסוח [[מכניקה אנליטית|המכניקה האנליטית]] (שהיא ניסוח מתקדם [[מתמטיקה|מתמטית]] ל[[מכניקה קלאסית|מכניקה הקלאסית]] של ניוטון) וחלק ניכר מהתרומות ניתנו לו על ידי [[מתמטיקאי|מתמטיקאים]] שעסקו ב[[משוואות דיפרנציאליות]]. בין התורמים היו [[ז'וזף לואי לגראנז']] ([[1736]]-[[1813]]) שפיתח את [[משוואות אוילר-לגראנז']] , [[ז'אן לה רון ד'אלמבר]] ([[1717]]-[[1783]]) שגילה את [[משוואות קושי-רימן]], [[פייר סימון לפלס]] ([[1749]]-[[1827]]) גילה את [[משוואת לפלס]], [[הרמן פון הלמהולץ]] ו[[ויליאם תומסון]] (לורד קלווין) פיתחו את התאוריה של [[מערבולת|מערבולות]] עם [[אי שוויון תומסון-הלמהולץ]].
 
בעקבות גילוי [[תורת היחסות הפרטית]] ולאחריה [[תורת היחסות הכללית]], בידי [[אלברט איינשטיין]], החל להתפתח גם התחום של הידרודינמיקה יחסותית (שבניגוד להידרודינמיקה הקלאסית מבוססת על המכניקה היחסותית ולא על המכניקה הניוטונית). אחד מהישגיה של ההידרודינמיקה היחסותית הייתה הכללת צפיפות הנוזל ושטף הזרימה ל [[4-וקטור]] צפיפות-שטף.