התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 64:
[[קובץ:Palestine under the Persians Smith 1915.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מפת ארץ ישראל בתקופה הפרסית: יהודה בוורוד, שומרון בירוק]]
=== פיניקים ===
ב{{ה[[הגליל|גליל}}]] לא נתגלו ממצאים כתובים מהתקופה הפרסית ואי אפשר לקבוע את זהותה של האוכלוסייה המקומית לפי המקורות הספרותיים. כלי החרס וממצאים אחרים שנתגלו בגליל מחוף הים ועד דן, חצור ובית ירח, זהים ברובם לאלה שנמצאו ב[[מישור החוף]] ושונים מאלה שנמצאו בהרי יהודה ושומרון. ייתכן וניתן להסיק מכך שאוכלוסיית הגליל הייתה מורכבת בתקופה הפרסית ברובה מ[[פיניקים]], או לפחות תחת השפעתם התרבותית. שלושת ישובי החוף החשובים של הצפון - [[אכזיב]], [[עכו]] ו[[שקמונה]], ככל הנראה הופרדו מהגליל וייתכן נמסרו לחסות מלכי צור. גם האזור מדרום לעכו ועד [[הכרמל]] היה נתון לחסות צור.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 234.}}
ברוב שפכי הנחלים בחוף הים התיכון של ארץ ישראל, מ[[נחל גלים]] עד [[נחל הירקון]], הוקם בתקופה הפרסית ישוב שהשתמש בשפך כבמעגן וכך גם במפרצים: מפרץ עתלית, דאר, מכמורת, רשפון ויפו.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 236.}}
הערים דאר ויפו השתייכו כנראה לשליטת מלך [[צידון]]. ב[[ספר עזרא]]{{הערה|שם=עזרא ג ז}} נאמר שבים יפו השתמשו, ברשות האימפריה הפרסית, גם צידונים וגם צורים. נראה שבניהול הערים הפיניקיות בארץ ישראל אחריות מנהלית מסוימת ניתנה למלך הפיניקי, שתושבי עירו היו רוב באותו מקום. יחד עם זאת, ישנן עדויות שגם סוחרים יוונים התגוררו בערי החוף הללו.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 237.}}