שיטת הפלפול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ ←מאפיינים: הגהה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
||
שורה 10:
הפלפול המאוחר יותר החל להתפתח לאחר כתיבת ה[[תלמוד]], שהפכה ליסוד משמעותי בחשיבה הפלפולית והמסורתית. אירוע זה של כתיבת התלמוד הציב הנחות-יסוד חדשות בבסיס הפלפול – הנחות שחלקן אף הפכו לעקרונות אידאולוגיים. כך לדוגמה, היו שדגלו בגישה של הרמוניזציה כלל-הלכתית לכל ה[[תורה שבעל פה]], וסברו כי ההלכה אובייקטיבית ואינה תלויה במקום ובזמן או בדעות שונות – גישה שלפיה לא תיתכן סתירה בהלכה, הגם שזו סתירה בין שני מקורות מרוחקים מאוד זה מזה – כרונולוגית או גאוגרפית.{{הערה|ראו: [[אברהם פרימן]], '''דיני ישראל בארץ ישראל''' (122) – "לוח הארץ", [[ה'תש"ו]].}} יתרה מכך, התלמוד עצמו הפך למושא לפלפול, וכך רווחה הגישה כי התלמוד כולו מקשה אחת ללא סתירות, ושיש להתאמץ כדי ליישבן.
הנחות יסוד אלה לגבי התלמוד כללו את זו שכל התנאים והאמוראים הכירו את מכלול ההלכות שהתחברו בתקופתם, ומכאן שבמקרה של סתירה יש ליצור 'חילוק' – אבחנה דקה ככל שיידרש, כדי להסביר את ההבדל בין שני המקרים. רעיון זה אומץ על ידי [[בעלי התוספות]] ב[[תוספות|חיבורם על התלמוד]], ובהקדמה לספר "ים של שלמה" כותב ה[[מהרש"ל]] הגדרה מפורסמת לשיטתם של בעלי התוספות, המתארת בדיוק את גישת ההלכדה של התלמוד: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שהם עשו את התלמוד ככדור, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר.|מקור=הקדמת "ים של שלמה" על מסכת בבא קמא, בפסקה '''ונחזור לראשונות'''{{הערה|ראו: [[בעלי התוספות#יצירתם וכתיבתם]].}} }} בעלי התוספות החלו לפעול ב
במסורת ניתן למצוא הדים לגישה מכלילנית זו כלפי ה[[תורה שבעל פה]] כולה, בדבריו של [[ריש לקיש]], שאמר: {{ציטוטון|אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש <small>(רבי לוי בר חמא בשמו של רבי שמעון בן לקיש)</small>: מאי דכתיב – 'ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם'? לוחות – אלו [[עשרת הדברות]], תורה – זו מקרא, והמצוה – זו משנה, אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זו גמרא, מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני|[[מסכת ברכות]], דף ה', א'}}. וברוח דומה נכתב ב[[מדרש]]: {{ציטוטון|בשעה שנגלה הקב"ה בסיני ליתן תורה לישראל, אמרה למשה על הסדר: מקרא ומשנה, תלמוד ואגדה, שנאמר: 'וידבר אלהים את כל הדברים האלה' ([[S:שמות כ א|שמות כ', א]]); אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה אותה שעה.|מדרש [[שמות רבא]], פרק מ"ז, א'.{{הערה|וראו גם: [[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת פאה]], פרק ב', פסקה ד'.}} }}
| |||