מ
←קריירה: הגהה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ילדות והשכלה: הגהה |
מ ←קריירה: הגהה |
||
שורה 26:
במהלך מחקרו הופנתה התעניינותו של פסטר למדע ה[[גביש]]ים. ב-[[1848]] גילה תגלית בעלת ערך רב בתחום זה, שזיכתה אותו ב[[אות לגיון הכבוד]] הצרפתי: הבדלים במבנה גבישי בין שני ה[[אננטיומר]]ים של [[חומצה טרטרית]]. תגלית זו הביאה להתפתחות ה[[סטריאוכימיה]] ולהבנת תכונת ה[[כיראליות (כימיה)|כיראליות]] של מולקולות מסוימות.
בשנת [[1849]], בהיותו רק בן 27, מונה פסטר לפרופסור ל[[כימיה]] ב[[אוניברסיטת שטרסבורג]]. שם החל בחקירותיו בשטח התסיסות. בזמן זה גם הכיר את [[מריה לורנט]], שהייתה בתו של רקטור האוניברסיטה. הם נישאו ב-29 במאי 1849 . מריה הייתה במשך כל חייהם המשותפים לעוזרתו התומכת של פסטר
בשנת [[1854]] מונה לפרופסור ומנהל [[אוניברסיטת ליל]], בזמן זה כבר היה ידוע כאבי תורת ה[[חיידקים]] ([[בקטריולוגיה]]). מדע הבקטריולוגיה היה עדיין בחיתוליו, שעה שפסטר החל במחקרו על [[תסיסה]]. הוא יישב את בעיית הופעת החיידקים ורעיון זה הניח את הדרך לקראת תהליך ה[[פסטור]] (שנקרא על שמו), להפחתה משמעותית של מספר החיידקים ב[[חלב]], [[יין]], [[בירה]], מיצי פירות ו[[דבש]]. ב-[[1856]] זכה ב[[מדליית רמפורד]] היוקרתית.
|