לואי פסטר – הבדלי גרסאות

הוסרו 11 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קריירה: הגהה
שורה 26:
במהלך מחקרו הופנתה התעניינותו של פסטר למדע ה[[גביש]]ים. ב-[[1848]] גילה תגלית בעלת ערך רב בתחום זה, שזיכתה אותו ב[[אות לגיון הכבוד]] הצרפתי: הבדלים במבנה גבישי בין שני ה[[אננטיומר]]ים של [[חומצה טרטרית]]. תגלית זו הביאה להתפתחות ה[[סטריאוכימיה]] ולהבנת תכונת ה[[כיראליות (כימיה)|כיראליות]] של מולקולות מסוימות.
 
בשנת [[1849]], בהיותו רק בן 27, מונה פסטר לפרופסור ל[[כימיה]] ב[[אוניברסיטת שטרסבורג]]. שם החל בחקירותיו בשטח התסיסות. בזמן זה גם הכיר את [[מריה לורנט]], שהייתה בתו של רקטור האוניברסיטה. הם נישאו ב-29 במאי 1849 . מריה הייתה במשך כל חייהם המשותפים לעוזרתו התומכת של פסטר וסייעוסייעה לעבדותולעבודתו גם כשסבל מנכות בשנותיו המאוחרות. לפסטר ולמריה נולדו חמישה ילדים, אך רק שניים מתוך ילדיהם הצליחו להגיעהגיעו לבגרות, שכן שלושת ילדיהם האחרים מתו מ[[טיפואיד (מחלה)|טיפוס]] - דבר שלא היה חריג במיוחד בתקופה זו. טרגדיות אלה נתנו מוטיבציה לפסטר לרפא מחלות מדבקות.
 
בשנת [[1854]] מונה לפרופסור ומנהל [[אוניברסיטת ליל]], בזמן זה כבר היה ידוע כאבי תורת ה[[חיידקים]] ([[בקטריולוגיה]]). מדע הבקטריולוגיה היה עדיין בחיתוליו, שעה שפסטר החל במחקרו על [[תסיסה]]. הוא יישב את בעיית הופעת החיידקים ורעיון זה הניח את הדרך לקראת תהליך ה[[פסטור]] (שנקרא על שמו), להפחתה משמעותית של מספר החיידקים ב[[חלב]], [[יין]], [[בירה]], מיצי פירות ו[[דבש]]. ב-[[1856]] זכה ב[[מדליית רמפורד]] היוקרתית.