פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
'''תולדות ההיסטוריה של אנגליה''' הם תולדות האי מתחילת ההתיישבות האנושית בו ב{{ה[[העת העתיקה|עת העתיקה}}]], והמשכם ב[[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]].
== בעת העתיקה ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[בריטניה הפרהיסטורית]], [[בריטניה (פרובינקיה רומית)]]}}
הבריטונים היו בעלי השפעה במאורעות השונים ביבשת וחלק מהם התגייסו בתור [[שכיר חרב|שכירי חרב]] לצבאות ה[[גאלים]] בימי [[מלחמת גאליה]] כנגד [[הרפובליקה הרומית]] בראשותו של [[יוליוס קיסר]]. במטרה להאדיר את שמו פלש [[יוליוס קיסר]] פעמיים לאי בשנת [[55 לפנה"ס]] ובשנת 54 לפנה"ס, תוך כדי שהוא משתמש בתמיכה שהעניקו הבריטונים לגאלים כתירוץ משפטי נוח. בסופו של דבר, נוכח איתני הטבע וההתנגדות הבריטונית נסוג בחזרה לגאליה. הקיסר [[קלאודיוס]] עשה ניסיון שני לפלוש לבריטניה בשנת 43, הפעם ניסיון זה צלח ובריטניה [[בריטניה (פרובינקיה רומית)|הפכה לפרובינקיה רומית]].
 
כל החלק הדרומי של האי (שגבולותיו זהים בערך לאלו של האזורים המזוהים כיום כאנגליה ויילס), הפך למושבה רומאית משגשגת. המושבה ננטשה על ידי הרומאים ב{{[[המאה ה-5|מאה ה-5}}]], כאשר האימפריה הנחלשת משכה את לגיונותיה כדי להגן על גבולות היבשת.
 
ללא עזרת הצבא הרומאי, בריטניה הרומאית לא יכלה להתנגד למשך זמן רב לפלישות השבטים הגרמנים במאות ה-5 [[המאה ה-6|וה-6]]. השבטים הגרמנים (ה[[אנגלו-סקסונים|אנגלים]], ה[[סקסונים|סקסים]] וה[[יוטים]]) הביאו עמם תרבות חדשה ואת שפתם ובכך דחפו את שלטון הבריטים-רומאים לעבר ויילס של ימינו והאזורים המערביים ביותר של אנגליה (בעיקר קורנוול וקאמבריה). חלק מהבריטונים חצו את תעלת למאנש לעבר צרפת, לאזור [[ברטאן|בריטני]] של ימינו, ובכך נתנו לו את שמו ושפתו ([[ברטונית]]). אבל רבים מהבריטים-רומים נותרו באנגליה ונטמעו באזורים האנגלים החדשים.
ה[[אנגלית עתיקה|אנגלית העתיקה]] נותרה כשפה המדוברת על ידי פשוטי העם, אך לשפה האנגלית חדרו מילים ב[[צרפתית]], שהייתה מדוברת על ידי הלורדים הנורמנים, תהליך שינוי שיצר את ה[[אנגלית תיכונה|אנגלית התיכונה]].
 
אנגליה נכנסה לעימותים חוזרים ונשנים עם ויילס, שהייתה באותה עת נסיכות עצמאית, ועם סקוטלנד, שהייתה ממלכה עצמאית. שליטיה של אנגליה רצו להרחיב את ההשפעה הנורמנית על כל האי הבריטי. כיבוש ויילס הושלם ב{{[[המאה ה-13|מאה ה-13}}]], כאשר האזור סופח לאנגליה והפך בהדרגה להיות חלק מהממלכה ברוב המשמעויות, אם כי בתקופה המודרנית נהוג לחשוב על בני האזור כעל אומה נפרדת (ומיוצגת באופן נפרד באירועי תרבות, כגון ספורט). הכוח הנורמני בסקוטלנד עבר עליות ומורדות במהלך השנים והסקוטים הצליחו להשאיר בידם מידה כלשהי של עצמאות, למרות מלחמות חוזרות עם האנגלים. על אף שבסופו של דבר אנגליה הייתה מעצמה צבאית בינונית בלבד, היא הפכה להיות אחת המדינות העשירות ביותר באירופה של ימי הביניים, בעיקר עקב שליטתה בשוק ה[[צמר]].
 
==אנגליה בתקופת טיודור==