ויקיפדיה

יוסף טל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: ,, {{ס:\1|
שורה 32:
{{ציטוט|תוכן=...אהבתי ללמד, מפני שההוראה הכריחה אותי לחשוב עד הסוף על נושאים שהיו חשובים לי כמוזיקאי פעיל וכמלחין השרוי בלבטים... אינני זוכר אם מלאתי אחר תוכנית-הלימודים או לא, אינני זוכר אפילו אם הייתה תוכנית-לימודים, אבל בזאת אני בטוח: אף תלמיד בשיעורים שלי לא סבל משעמום. אהבתי ללמד כדי לנסות ולמקד את השאלות הבסיסיות שסביבן סובבת המוזיקה. התשובות היו חשובות פחות... אין תשובות מוחלטות: אפשר להגיע למסקנות נכונות-בתכלית ביחס לבעיה מסוימת ובאותו זמן להשתכנע מנכונותן-בתכלית של המסקנות ההפוכות... היו בין התלמידים שלי שידעו לשאול שאלות. אצלם הפכתי לתלמיד בעצמי... ניסיתי להבהיר לתלמידים שלי, שככל שהמוזיקה מבוססת על מרכיבים פיזיים הניתנים למדידה, להגדרה, למעקב ולניתוח, היא עצמה שייכת לתחום המטפיסי. מספר התנודות של כל צליל וצליל בתוך משפט מוזיקלי נתון אינו מלמד דבר על מהותו הרוחנית של אותו משפט, אף לא משך הצלילים, המשקל שבתוכו הם משתלבים, או אם הם כתובים במז'ור או במינור, בשפה טונאלית או בשפה אטונאלית. אלא שהמוזיקה, מעצם טבעה, היא מהות רוחנית. תפקידו של המורה לעסוק במרכיבים המוחשיים של המוזיקה בדרך כזאת, שהגבול אל המהות הבלתי-נתפסת שמעבר להם, נשאר פתוח בכל עת. אין הוא יכול להסביר אותה, אבל הוא יכול להחכים ולעדן את האוזן השומעת ואת המחשבה המבחינה כדי הפיכת ההסבר למיותר.|מקור=יוסף טל (עם [[עדה ברודסקי]]), '''עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים''', [[הוצאת כרמל]], 1997, עמ' 140-139}}
 
בשנת [[1951]] קיבל טל משרת הוראה ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]], ולימד גם ב[[סמינר אורנים]]. בשנת [[1961]] הקים את '''המרכז למוזיקה אלקטרונית בישראל''' ונעזר רבות במהנדס [[עוזי שרון]]{{הערה|1=בשנת 1962 הגיע למרכז המהנדס הקנדי [[היו לה-קיין]] (Hugh Le Caine) והתקין בו את ה-''Creative Tape Recorder'' }}. טל פרסם מאמרים מקצועיים בישראל ובחו"ל וכתב ערכים רבים בנושאי מוזיקה ב{{ה[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית}}]]. בשנת [[1965]] מונה ל[[פרופסור]], וכיהן כראש החוג ל[[מוזיקולוגיה]] באוניברסיטה העברית עד שנת [[1971]]{{הערה|1=[http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=289&incat=288 מוזיקולוגיה: על אודות], באתר האוניברסיטה העברית}}. עם תלמידיו הרבים נמנים המלחינים [[בן ציון אורגד]]{{הערה|אורגד, בן ציון: יקים שלי. בין המולדות - היקים במחוזותיהם. ע' משה צימרמן, יותם חותם. מרכז זלמן שזר. (2005) ע' 309-311}}, [[רוברט סטארר]]{{הערה|1=אשר הקדיש לו פרק בספרו Starer, Robert. (1987) ''Continuo - A Life in Music''. Random House, New York. pp. 26-44 {{ISBN|0-394-55515-5}} }}, [[נעמי שמר]], [[משה רסיוק]], [[יעקב גלבוע]], [[יהודה שרת]], [[צבי בן פורת]], [[יצחק סדאי]] ו[[דניאל גלאי]], המוזיקולוגית [[מיכל זמורה-כהן]], הצ'לן [[עוזי ויזל]], הזמרת [[הילדה צאדק]], המתרגמת והעורכת [[עדה ברודסקי]] והפסנתרנים [[ברכה עדן]], וולטר האוציג ו[[יונתן זק]].
 
יוסף טל ייצג את מדינת ישראל בכינוסי [[הארגון הבינלאומי למוזיקה בת-זמננו]] (ISCM), בוועידות, ובמאורעות מוזיקליים רבים. היה עמית ב{{ה[[האקדמיה לאמנויות של ברלין|אקדמיה לאמנויות של ברלין}}]] (Akademie der Künste)
וב{{ה[[המכון למחקר מתקדם בברלין|מכון למחקר מתקדם בברלין}}]].
עד לשנות השישים לחייו הופיע טל כפסנתרן וניצח על תזמורות בישראל ובחו"ל, אך תרומתו החשובה לעולם המוזיקה היא ביצירותיו החדשניות והמאתגרות ובעושר הצלילי המיוחד המאפיין אותן. טל היה מלחין פורה, שחיבר במגוון רחב של סוגות: אופרות, תמונות דרמטיות, סימפוניות, קונצ'רטי, יצירות קאמריות, יצירות לכלי סולו, יצירות להרכבים קוליים שונים ומוזיקה אלקטרונית.
בשנות התשעים עסק טל בפיתוח של שיטה חדשנית (''Talmark'') ל[[תיווי]] מוזיקלי יחד עם ד"ר [[שלמה מרקל]]
שורה 46:
טל פרסם שלוש [[#כתביו|אוטוביוגרפיות]], ובשנים [[2004]]-[[2003]] הוקלטו בנוכחותו כל הסימפוניות שלו (בניצוחו של [[ישראל ינון]]){{הערה|1=[http://www.jpc.de/jpcng/cpo/detail/-/lang/en/currency/EUR/hnum/6305013/art_hex/4a6f7365662d54616c2d53796d70686f6e69656e2d4e722d312d33 Classic Produktion Osnabrück]}}. עד ימיו האחרונים הוסיף לכתוב מאמרים, להיות פעיל במוסדות תרבות ולהתראיין בתחנות שידור בארץ ובחו"ל.
 
יוסף טל נפטר בקיץ שנת 2008, ונקבר בבית הקברות בקיבוץ [[מעלה החמישה]] שב[[הרי ירושלים]]. חלק מאוסף [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] של טל נמצא כיום ב{{ה[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית}}]] שבירושלים{{הערה|1=יוסי אלי, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/861/606.html בעקבות האוצר האבוד של פרופ' טל], [[מעריב nrg]],{{כ}} 4 במרץ 2009. (ב[http://conservation-israel.org.il/Files/tal1.pdf גרסה סרוקה] באתר הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות) }}{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|מומחה קבע באחרונה שמצב השימור בספרייה שמחזיקה את אוצרות העם היהודי הוא "בינוני עד נמוך"|1.1279198|04/09/09}}}}{{הערה|1=פס"ד ת"א 9018-07 יוסף טל (איתן טל) נגד האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים ובית הספרים הלאומי האוניברסיטאי, גבעת רם (24 באוקטובר 2010)}}. כמעט כל יצירותיו הוצאו לאור על ידי [[המכון למוזיקה ישראלית]].
 
==סגנון==
שורה 420:
| [[1977]] || פרס אנגל של עיריית תל אביב ||על מפעל חייו בשטח המוזיקה
|-
| [[1981]] || חברות כבוד ב{{ה[[האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות|אקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות}}]] ||
|-
| [[1982]] || [[פרס וולף|פרס וולף לאומנות]] [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=471]|| על גישתו החדשה למבנה ולמרקם המוזיקלי ויכולתו המעולה להקנות ליצירתו את המתח הדרמטי המרתק
שורה 512:
<div style="direction: ltr;">
* [http://www.musikmph.de/musical_scores/vorworte/413.html Josef Tal - Reflections, by Avrohom Leichtling, 2005]
* Meidad , [http://meidad.blogspot.com/2007/11/josef-tal-symphonies-1-3.html josef-tal-symphonies-1-3], avantgarde/prog-rock/classical/jazz
* Meidad, [http://web.archive.org/20080410164952/meidad.blogspot.com/2007/11/josef-tal-symphonies-4-6.html josef-tal-symphonies-4-6], avantgarde/prog-rock/classical/jazz
* [http://www.imi.org.il/UploadedFiles/84b87cba-186a-4d96-b246-702ff11c6c47.pdf Jeffrey Burns: With Josef Tal on Kurfürstendamm]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_טל"