יונתן בן עוזיאל – הבדלי גרסאות

'''יונתן בן עוזיאל''' - [[תנא]] בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני [[חורבן בית שני]], חיבר את [[תרגום יונתן]], תרגום ה[[נביאים]] ל[[ארמית]]. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב [[עמוקה]] שב{{ה[[הגליל|גליל}}]], כסגולה למציאת זיווג ופריון.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־[[כו בסיון]] (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל ב{{[[המאה ה-17|מאה ה-17}}]] הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: [[זאב וילנאי]], בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב ב[[תרגומי התנ"ך#פסבדו-יונתן לתורה|תרגום פסבדו-יונתן]] ([[דברים]] [[S:דברים כד ו|כ"ד, ו]]) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי ה[[עולם הבא]]{{הערה|1=בפירוש לפסוק:"לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל" נאמר (בתרגום עברי): לא תמשכנו רחים ורכב כי צורכי נפש הוא ממשכן, ולא תהיו קושרים חתנים וכלות כי כל עושה אלה כופר בחיי העולם הבא - לפי ספר יין הטוב מאת אלתר טוביה ב"ר דב וין מרחובות תשל"ט}}