הגבירות מל'אנגול'ן – הבדלי גרסאות

'''אלנור שרלוט באטלר''' ([[11 במאי]] [[1739]] – [[2 ביוני]] [[1829]]) הייתה בת לשושלת באטלר, הרוזנים (ומאוחר יותר הדוקסיםהדוכסים) של אורמונד. באטלר נחשבה לתולעתל[[תולעת ספרים]] עם השכלת-יתר על ידי משפחתה, שהתגוררה בטירת קילקני, מושבה המסורתי. היא דיברה [[צרפתית]] והתחנכה במנזר ב[[צרפת]]. אמהמאחר ניסתהשלא לאלץנישאה אותהעד להצטרףגיל למנזר,שנחשב מאחרלמבוגר שבעבורניסתה השניםאמה היאלאלץ עדייןאותה לאלהצטרף נישאהלמנזר.

'''שרה פונסונבי''' ([[1755]] – [[9 בדצמבר]] [[1831]]) התגוררה אצל קרובי משפחה בעיירה וודסטוק, שבמחוז קילקני, באירלנד. קרוביה היו גם היוהם מבני האצולה, וביניהם הסופרת [[ליידי קרוליין לאם]], הסופרת.{{הערה|Shows extracts from other sources, see in particular, Gentleman's Magazine, 1829 <ref>{{cite web|title=Miss Sarah Ponsonby|url=https://ladiesofllangollen.wordpress.com/miss-sarah-ponsonby/|website=The Ladies of Llangollen}}</ref>}}

משפחותיהן חיו בקרבה אחת לשנייה, והשתיים נפגשו ב-1768, ופיתחו חברות קרובה. המשפחות לא ראו את קרבתן בעין יפה, הן בגלל הפרשי הגילאים ביניהן, והן מכיוון שהן רצו להעביר זמנן במדיטציהב[[מדיטציה]] ולימוד. משפחתה של שרה במיוחד רצתה שהיא תגלה עניין בנושאים שנחשבו יותר מתאימים לבנות גילה ומעמדה, ושתשים פעמוניה למטרת נישואים{{דרושה הבהרה|סיבה=פעמוניה?}}. אך שרה ואלנור התעקשו, גם אחרי שמשפחתה של אלנור כלאה אותה למשך תקופה, ועם הזמן המשפחות קיבלו את המצב, ואף התחייבו להמשיך לתמוך בבנותיהן כלכלית. 

כדי לוודא שלא ייאלצו להינשא בניגוד לרצונן, השתיים החליטו להתרחק מאוד מבתי משפחותיהן. הן עברו קודם לאנגליה, אך בסופו של דבר השתקעו בוויילס, בבית [[אדריכלות נאו-גותית|בסגנון גותי]] בשם "פלאס נווית" (Plas Newydd) ליד העיירה קלנגותלן (Llangollen).<ref name="Telegraph">{{Cite news