ויטמין A – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

תהליך גילויו של ויטמי A נמשך כ-130 שנה. בשנת [[1816]] הפיזיולוג הצרפתי [[פרנסואה מז'נדי]] ערך ניסויים באמצעות חסכים תזונתיים אצל כלבים. כלבים שאכלו למשך שבועות אחדים רק מים ו[[סוכר]] או [[גומי ערבי]] או דברי מזון אחרים שלא כללו [[חנקן]] לקו בכיבים ב[[קרנית]], איבדו משקל ורבים מהם מתו(תמונה קלינית זו דמתה לתסמונת חוסר הוויטמין A אצל בני אדם). הוא ייחס זאת לחסך בחלבונים. {{הערה|2012 ,"R.D.Semba in "100 years of vitamins}} מאוחר יותר חוקרים כמו באד, ליבינגסטון, פון הובנט, ביטו, מורי, אישיהארי, גילו כי בני אדם שאכלו תזונה לקויה, שבימינו מזהים אותה כחסרת ויטמין A, נפגעו בקרנית ובראייה הלילית. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] בלוך חקר תוכניות תזונה שונות אצל ילדים דניים שסבלו מתזונה לקויה וגילה כי דיאטות שכללו חלב מלא, חמאה, ושמן מכבד דגי [[קוד]] כללו חומר מסיס בשומן שמונע [[קסרופתלמיה]] ("יובש בעין").

בשנת [[1911]] החוקר הגרמני [[וילהלם סטפ]] יצר מקמח וחלב [[בצק]] שכלל תערובת שהוא כינה "לחם חלב". מזון זה עזר לגדילת העכברים. אחרי שבעזרת [[אלכוהול]] ו[[אתר]] הוצא ממנו ה"לחם החלב", תוך שלושה שבועות העכברים שניזונו בבצק מתו. אם ה"לחם חלב" הוצא ואחר נוסף מחדש למזון, העכברים שרדו באופן נורמלי. מכאן הסיק סטפ שקיים חומר מסיס בשומן שהוא חיוני לחיים."חומרים שומניים מסוימים הנמצאים בחלב, והנמסים באלכוהול-אתר- הם חיוניים להישרדות העכברים"

בשנת [[1912]] מצא [[פרדריק גואולנד הופקינס]] שעכברים צעירים אינם גדלים היטב אם ניזונים רק עם מנה בסיסית של חלבון, שמרים, סוכר קנה, שומן ומינרלים. רק הוספת כמות קטנה של חלב לאותו מזון אפשרה גדילה נורמלית. יש בחלב, הסיק הופקינס "גורמי מזון נלווים" (accessory food factors) במינון קטן להפליא, האחראיים להשפעה זו. אותם כינה קזימיר פונק מאוחר יותר "[[ויטמינים]]".