אנגלברט הומפרדינק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 10:
זכייה במלגה נוספת איפשרה לו מסע נוסף באיטליה, [[צרפת]] ו[[ספרד]], שם לימד בקונסרבטוריון של [[ברצלונה]] בשנים [[1885]]–[[1886]]. ב-[[1887]] חזר לקלן וב-[[1890]] נתמנה לפרופסור בקונסרבטוריון של [[פרנקפורט]]. יצירותיו הראשונות שזכו להצלחה היו ה[[הומורסקה]] לזמר ו[[תזמורת]] ו[[בלדה]] ל[[מקהלה]].
 
פרסומו החל בשנת [[1893]] באופן מקרי. אחותו אדלהייד וטה (Adelheid Wette) ביקשה ממנו להלחין מספר מנגינות לסיפורם המפורסם של [[האחים גרים]], "[[הנזל וגרטל]]", כדי שילדיה יוכלו להציג את הסיפור ב[[תיאטרון בובות|תיאטרון הבובות]] שלהם במסגרת חגיגות בית ספרם. בחגיגה נכחו הומפרדינק וידידו המלחין וה[[מבקר אמנות|מבקר]] [[הוגו וולף]], ששיכנע אותו להרחיב את היצירה עד כדי אופרה. את ה[[ליברית]] כתבה אחותו. הצגת הבכורה הייתה בתיאטרון החצר ב[[ויימאר|וויימאר]] ב-[[23 בדצמבר]] [[1893]], והקנתה להומפרדינק תהילת עולם. האופרה מבוצעת עד ימינו, והיא האופרה הגרמנית ה"פוסט-וגנריאנית" המפורסמת ביותר. ב[[ישראל]] הועלתה היצירה ב{{ה[[האופרה הישראלית החדשה|אופרה הישראלית החדשה}}]], בתרגומו העברי של [[אברהם עוז]] ובבימויה של [[רינה ירושלמי]].
 
בין האופרות הנוספות שחיבר הומפרדינק, אשר לא זכו להצלחה כזו, יש לציין את "ילדי המלך" ([[1897]]), שבה משתמש הומפרדינק לראשונה בטכניקה של [[שירה דיבורית]], שהיא הפקת [[קול]] בין [[זמרה]] לדיבור. בטכניקה זו השתמשו לאחר מכן [[ארנולד שנברג]], [[אלבן ברג]], [[קורט וייל]] ועוד.