תושתי – הבדלי גרסאות

הראשונים שאכלסו את הפרובינציה היו גאורגים פגנים מ[[חבסורתי|פחובי]], שמצאו מפלט בהרים הלא מיושבים במהלך ה[[מרד]] שלהם כנגד [[המרת דת|ניצורם]] על ידי [[מיריאן השלישי מלך איבריה]] בתחילת שנות השלושים של [[המאה ה-4|המאה הרביעית]]. כתוצאה מכך [[המרת דת|המירו בכוח את דתם]] ל[[נצרות]] מפחד מהמלכים הגאורגים. אחרי נפילת [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]], הייתה תושתי תחת שליטתם של מלכים [[קאחתי|קאחיים]], ב{{[[המאה ה-15|מאה ה-15}}]]. ב{{[[המאה ה-16|מאה ה-16}}]], ה[[באצבים]] (קרובי משפחה של ה[[צ'צ'נים]] וה[[אינגושטים]]), החלו להתיישב ב[[רכס צובה]] של תושתי. המלך [[לבן מלך קאחתי]] ([[1520]]-[[1574]]) הבטיח להם את עמק האלוואני בתמורה לשירותים צבאיים. הם נקראו בידי [[גאורגים]] מקומיים "תושי-צובה" (התושים מצובה), ונטמעו במהירות בגאורגים המקומיים והשתמשו גם ב[[שפה]] ה[[גאורגית]] וגם בשפתם המקורית, [[באצב]]. כיום שפה זו מדוברת בכפר [[אלוואני עילית]] (זמו אלוואני).