לאו בורכארד – הבדלי גרסאות

בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] נשאר בברלין והיה פעיל ב[[מחתרת]]. הוא היה חבר בקבוצת "הדוד אמיל" יחד עם בת-זוגו, העיתונאית [[רות אנדריאס-פרידריך]]. הם הכניסו נרדפי שלטון, בהם [[יהודי]]ם, אל דירתם, נתנו כסף וניירות מזוייפיםמזויפים לאנשים שנזקקו להם וסייעו להם הימלט מגרמניה הנאצית. במסעות הקונצרטים שלו מחוץ לגרמניה פעל בורכארד לגיוס תמיכה בפעולותיו האנטי-נאציות.{{הערה|http://www.gdw-berlin.de/en/recess/biographies/index_of_persons/biographie/view-bio/leo-borchard/?no_cache=1}} ב-[[26 במאי]] [[1945]], שבועיים וחצי אחרי כניעתה ללא תנאי של גרמניה, ניצח על הפילהרמונית של ברלין ב[[קונצרט]], שתוכניתו כללה את ה[[סימפוניה]] הרביעית של [[פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי|צ'ייקובסקי]] ונחל הצלחה גדולה. כעבור שבוע מונה למנהל מוזיקלי של התזמורת. הוא תפס את מקומו של [[וילהלם פורטוונגלר]], שיצא לגלות ב[[שווייץ]].