פין-יין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 7:
שימושי הפין-יין מגוונים. השיטה נלמדת בבתי הספר ברפובליקה העממית של סין ככלי עזר ללימוד ה[[הגייה]] של ה[[כתב סיני|כתב הסיני]], המבוסס על [[לוגוגרמה|לוגוגרמות]]. היא שימושית גם לזרים המבקשים ללמוד [[מנדרינית תקנית]] (השפה הרשמית והנפוצה ברפובליקה העממית) בלא להידרש ללימוד הכתב הסיני.
 
השיטה משמשת באופן רשמי לתעתוק שמות פרטיים ושמות מקומות בסין. היא נהוגה לגבי שמות סיניים לא רק ברפובליקה העממית עצמה, אלא גם במדינות רבות המשתמשות באלפבית הלטיני. ב{{[[המאה ה-21|מאה ה-21}}]], תעתיקים לשיטות כתב אחרות (למשל, ל[[ויקיפדיה:כללים לתעתיק מסינית|אלפבית העברי]]) מתבססים בעיקר על ההגייה המשתקפת בפין-יין. בישראל נהוג כיום לכתוב את שמה של עיר הבירה של הרפובליקה העממית של סין "בייג'ינג" על פי הכתיב בפין-יין Beijing, ובניגוד להגיית הפין-יין בסינית: פייצ'ינג. בעבר היו מקובלים התעתיקים פקין ופקינג, על-סמך תעתיקים אחרים לאותיות לטיניות.
 
שימוש נוסף לפין-יין הוא בכתיבת מנדרינית במחשב. כדי להקל על הכתיבה באמצעות [[מקלדת מחשב|מקלדת]] רגילה, מותקנות בגרסאות סיניות של [[Microsoft Windows]] ובמערכות הפעלה אחרות תוכנות המאפשרות לכתוב מנדרינית בפין-יין וממירות באופן אוטומטי את הצלילים לסימניות סיניות.