הבדלים בין גרסאות בדף "חוזה טילזיט"

נוספו 55 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
[[שר חוץ|שר החוץ]] של נפוליאון, [[שארל מוריס דה טליראן|טליראן]], התנגד לתנאים הנוקשים שהושתו על פרוסיה, מחשש שיעוררו תגובת-נגד קשה ורצון לנקמה.
 
בעקבות חוזה טילזיט נמצא נפוליאון בפסגת הצלחתו המדינית. שלוש יריבותיו הגדולות נמצאו במצב של שלום איתו (רוסיה ופרוסיה הצטרפו בטילזיט ל[[אוסטריה]], שיצאה זמנית ממעגל אויביו של נפוליאון לאחר שנאלצה לחתום על [[חוזה פרסבורג]] ב-[[1805]]). מולו ניצבה [[בריטניה]] בלבד, כשכמעט כל הסחר עם אירופה חסום בפניה. אך ההישג לא האריך ימים. רוסיה התגלתה כבעלת ברית לא מהימנה, ובהדרגה החלה להפר את החרם המסחרי על בריטניה, ובכך גררה את נפוליאון [[מלחמת רוסיה-צרפת (1812)|לפלוש אליה]] ב-[[1812]]. בפרוסיה, האיצה ההשפלה של חוזה טילזיט רפורמות בצבא ובמשטר. הפרוסים נותרו אמנם מחוץ ל{{ה[[הקואליציה האנטי-צרפתית החמישית|קואליציה האנטי-צרפתית החמישית}}]], שהתגבשה ב-[[1809]], אך הצטרפו ל[[הקואליציה האנטי-צרפתית השישית|קואליציה השישית]] ([[1813]] - [[1814]]) ול[[הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית|קואליציה השביעית]] ([[1815]]), והיה להם חלק נכבד במפלתו הסופית של נפוליאון.
 
== הערות שוליים ==