ויקיפדיה

היסטוריה של אפגניסטן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ תיקוני תעתיק, הגהה קלה
שורה 6:
נהוג לחשוב שהעמים האפגנים הם במקור [[ארים]] מ[[מרכז אסיה]],{{הערה|שם=אפגניסטן מאורכבת}} שהגיעו לאפגניסטן בתקופה הפרה-היסטורית, בסביבות 20 אלף לפנה"ס,{{הערה|שם=התקופה הפרה אסלאמית}} והשפות שהם דברו שרדו בצורה של [[פשטו]] ו[[דארי]], השפות המדוברות באפגניסטן כיום.{{הערה|שם=האפגנים}} אימפריות שמרכזן היה באפגניסטן, כגון האימפריה [[השושלת הע'זנווית|הע'זנווית]], האימפריה [[השושלת הטימורית|הטימורית]] והאימפריה [[שושלת ע'וריד|הע'ורידית]], הפכו אותה לכוח עולמי חשוב ב[[ימי הביניים]] וכמו כן למרכז [[אינטלקטואל]]י שהצמיח מתוכו את האינטלקטואלים החשובים של התקופה, כולל [[אבן סינא]], [[אל-בירוני]], [[ג'לאל א-דין רומי]] ומלומדים רבים נוספים.{{הערה|1=A. Eppink, [http://books.google.com/books?id=VI3aAAAAMAAJ The old men in the mountains: Muslim culture and the psychological side of terrorism], Dutch University Press, 2004.}}
 
[[מירוויס חוטקח'אן הותכּ]] ולאחריו [[אחמד שאה דוראני]] איחדו את ה[[שבט]]ים האפגנים בשנים המוקדמות של המאה ה-18 ויצרו את ה[[שושלת דוראן|אימפריה האפגנית]] האחרונה.{{הערה|שם=בחיפוש אחר אחדות|1=Bijan Omrani, [http://www.bijanomrani.com/?p=afgan_search_unit Afghanistan and the Search for Unity], ''Asian Affairs'', Volume 38, Issue 2, 2007, pp. 145–157.}}{{הערה|שם=האימפריה האפגנית האחרונה| Louis Dupree, Nancy Hatch Dupree, and others, [http://www.britannica.com/EBchecked/topic/7798/Afghanistan/21392/Last-Afghan-empire Last Afghan empire], Encyclopædia Britannica online.}} ה[[ריבונות]] האפגנית אבדה זמנית במהלך [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה|המלחמה האנגלו-אפגנית]], בשנות ה-80 במהלך ה[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|כיבוש הסובייטי של אפגניסטן]], ובמהלך ה[[מלחמת אפגניסטן (2001-)|מלחמה באפגניסטן מאז שנת 2001]] שמנוהלת על ידי כוחות [[נאט"ו]]. העם האפגני מורכב מקבוצות אתניות רבות ומגוונות כולל [[פשטונים]], [[טג'יקים]], [[הזארים]], [[אוזבקים]], [[טורקמנים]], [[איימאקים]], [[בלוג'ים]], ונוספים. הפשטונים הם הקבוצה הגדולה ביותר באפגניסטן והם מונים למעלה מ-10 מיליון מאזרחיה. יש לפשטונים עצמם שתי תאוריות חלופיות לגבי מוצאם כאשר האחת טוענת שהם צאצאיהם של [[עשרת השבטים|עשרת שבטי ישראל]] והשנייה טוענת שהם צאצאים לאב קדמון בשם [[קייס עבד אל-ראשיד]] שחי במאה ה-6 לספירה. לעומת זאת חוקרים מאמינים שהם קונפדרציה של מספר שבטים שהתאחדו בתקופה מסוימת תחת כללי ה[[פשטונוואלי]], הקוד האתי של הפשטונים.
 
== פרה-היסטוריה ==
[[קובץ:Indo-Iranian origins.png|ממוזער|תרבויות עתיקות שמקושרות להגירות ההודו-אירופאיות]]
חפירות ארכיאולוגיות באתרים פרה-היסטוריים גילו ממצאים חשובים לגבי התקופה הפרה-היסטורית של השטח שהיום קרוי אפגניסטן. בשנת [[1966]] באתר ארכיאולוגי בשם [[דרא אדרה-קורי כּור]] התגלו כ-800 ממצאי אבן עתיקים ועצמות של [[האדם הניאנדרטלי|אדם ניאנדרטלי]], מה שמעיד שבני אדם מוקדמים חיו בשטח שהוא כיום אפגניסטן לפחות לפני 50,000 שנה. קהילות חקלאיות באפגניסטן היו מהמוקדמות ביותר בעולם.{{הערה|שם=אפגניסטן מאורכבת}} {{ציטוט|תוכן=ארכיאולוגים מצאו באפגניסטן עדויות להתיישבות אנושית מוקדמת עד כדי 50,000 שנה. הממצאים מצביעים על כך שהילידים היו חקלאים ורועי צאן קטנים שסביר מאוד שהיו מאוגדים בשבטים בעוד שממלכות מקומיות קטנות כנראה עלו ונפלו לאורך השנים.{{הערה|שם=האפגנים}}}}
 
תהליך [[עיור|אורבניזציה]] באפגניסטן החל מוקדם עד כדי 3000 לפנה"ס.{{הערה|Cary Gladstone (ed.) '''Afghanistan revisited''' Nova Science Publications, New York, 2001, pp. 90-120.}} [[זורואסטריות]] הייתה הדת השלטת באזור, וניתן לראות את ההשפעות הזורואסטריות על התרבות האפגנית עד היום בין השאר דרך שמות החודשים ב[[לוח השנה האפגני]] העכשווי.{{הערה|שם=האפגנים}} דתות אחרות כגון [[בודהיזם]] ו[[הינדואיזם]] כנראה והגיעו מאוחר יותר לאזור אפגניסטן, כך למשל [[גנדהרה]] הייתה ממלכה בודהיסטית עתיקה מתקופת ההתעצבות של הבודהיזם, ועיר הבירה שלה נמצאה בין [[הינדו-כוש]] ל[[הרי סוליימאן]] (הרי שלמה) בדרום אפגניסטן.{{הערה|[http://www.livius.org/ga-gh/gandara/gandara.html Gandara]}} אין לבלבל בין גנדהרה העתיקה לבין [[קנדהר]] בת ימינו, שכן הן אינן זהות במיקומן הגאוגרפי.{{הערה|Willem Vogelsang, '''"Gandahar"''', in ''The Circle Of Ancient Iranian Studies''.}}{{הערה|E. Herzfeld, '''"The Persian Empire: Studies on Geography and Ethnography of the Ancient Near East"''', ed. G. Walser, Wiesbaden 1968, pp. 279, 293–94, 336–38, 345}}
שורה 74:
=== השושלת הע'זנווית ===
{{הפניה לערך מורחב|השושלת הע'זנווית}}
[[קובץ:Tomb of Sultan Mahmud of Ghazni in 1839-40.jpg|ממוזער|קבר הסולטאן [[מחמוד העמע'זניזנה]], מייסד השושלת הע'זנווית ששלטה באפגניסטן במאה ה-10 וה-11.]]
השושלת הע'זנווית (963–1186 לספירה) הייתה שושלת מוסלמית ממוצא טורקי שנוסדה על ידי ה[[סולטאן]] [[מחמוד הע'זני]] ונהפכה לאימפריה מרכז אסייתית חשובה. עיר הבירה שלה הייתה ע'זני במזרח אפגניסטן, שהייתה למרכז תרבותי ואינטלקטואלי חשוב. כמו שושלות מוסלמיות עצמאיות אחרות באותה תקופה הע'זנווים נשארו באופן סמלי נאמנים ל[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] ב[[בגדאד]], אך הלכה למעשה ניהלו מדיניות עצמאית. על אף שהשושלת במוצאה הייתה טורקית, מבחינת התרבות, השפה והמנהגים שלה היא הייתה [[פרסית]]. לכן יש היסטוריונים שמתייחסים ל[[השושלת הע'זנווית|אימפריה הע'זנווית]] כאימפריה פרסית ולא טורקית. הצבא הע'זנווי הורכב במיוחד מחיילים מאזורי [[הינדו-כוש]] ו[[לשקר גאה]] שנמצאים באפגניסטן של ימינו. אם כי בהמשך גויסו גם חיילים [[הינדים]] מצפון [[הודו]]. השושלת הע'זנווית השאירה את חותמה על אפגניסטן בצורה של השפעה רבה של התרבות הפרסית והפיכתה לתרבות ההגמונית לפחות עד הכיבוש ה[[מונגולים|מונגולי]]. לצד התרבות הפרסית, העיר ע'זני במזרח אפכניסטן גם הייתה מוקד מרכזי לחקר ה[[ערבית]].
 
=== השושלת הע'ורדיתורית ===
 
[[השושלת הע'ורדיתורית]] (1148-12151148–1215 לספירה) הייתה שושלת מוסלמית, כנראה ממוצא [[טג'יקים|טג'יקי]], שבשנת 1148 השתלטה על מרבית שטח אפגניסטן מידי ה[[השושלת הע'זנווית|ע'זנווים]]. הע'ורדיםורים קרואים על שם העיר [[ע'ור]] ממרכזבמרכז אפגניסטן שממנה הם הגיעו. בהמשך הע'ורדיםורים הצליחו להשתלט על חלקים ניכרים ממרכז [[אסיה]] והקימו אימפריה נרחבת שהמשיכה את המורשת התרבותית הפרסית של האזור. שלטונם נמשך עד [[האימפריה המונגולית|הפלישה המונגולית]] המסיבית, בהנהגת [[ג'ינגיס חאן]], שהביא סוף לשלטונם.
 
=== האימפריה המונגולית ===
שורה 93:
ב-1504 באבור, צאצא של טימור לנג, הגיע מהאזור של [[אוזבקיסטן]] בימינו ועבר לעיר קאבול. עם צבאו הוא החל לכבוש שטחים מסביב לקאבול כשהעיר משמשת כבסיס העיקרי שלו. השאיפות של באבור היו בקשר לתת היבשת ההודית, ובפרט לאזור הידוע בשם קאבולסטן, ולא לפרס כמו קודמיו. בשנת 1526 הוא יצא עם צבאו וכבש את [[סולטנות דלהי]] שבאותה נקודה נשלטה על ידי [[סולטנות דלהי#שושלת דולי|שושלת דולי]]. לאחר שהביס את [[אברהים דולי]], הוא הפך את [[דלהי]] לעיר הבירה של [[האימפריה המוגולית]] החדשה שלו. באבור סייר ברוב ערי אפגניסטן לפני מסע הכיבושים שלו בהודו, וניתן למצוא ציור קיר אישי שלו בהר הצ'ילזינה בקנדהר.
 
=== שושלת חוטקי הותכּ===
בשנת 1704 ה[[שאה]] ה[[האימפריה הספווית|ספווי]] חוסיין מינה את ג'ורג' ה-11 (''גורגין חאןח'אן'') ה[[גאורגי]] למשול על מחוז קנדהר הגדול של אפגניסטן, והוא היה מושל אכזרי. הוא שלח לכלא והוציא להורג אפגנים מקומיים רבים, בעיקר כאלה שהיו מעורבים בתכנון מרידות. אחד מהעצורים היה [[מירוויס חוטקהותכּ]] שהיה בן למשפחה רבת השפעה בקנדהר. מירוויס נשלח כאסיר לבית מספר פרסי ב[[אספהאן]], אך האשמות כנגדו בוטלו על ידי המלך, וכך הוא חזר לארצו כאדם חופשי.{{הערה|1=Steven Bruce Otfinoski, [http://books.google.com/books?id=fbXmk-EauHIC&lpg=PP1&pg=PA8#v=onepage&q&f=false Afghanistan], Infobase Publishing, 2004, p. 130.}}
 
באפריל 1709 מירוויס ביחד עם הצבא השבטי שלו מרדו נגד המושל ונגד [[האימפריה הספווית]] בעיר קנדהר. המרד החל כאשר מורדים הרגו את המושל ג'ורג' ה-11 ואת מלוויו כשאלה היו בחזרתםחזרו מטיול. ה[[מארב]] תוכנן על ידי מירוויס בחווה שלו שנמצאה על גבולות העיר.{{הערה|1=George Bruce Malleson,[http://books.google.com/books?id=pqNGBEmHUd4C&lpg=PP1&pg=PA227#v=onepage&q&f=false History of Afghanistan, from the Earliest Period to the Outbreak of the War of 1878], Elibron, 1878, p. 459.}} כארבעה ימים לאחר מכן צבא מאומן היטב של חייםחיילים [[גאורגים]] הגיע לעיר כדי לנקום את הריגתו של המושל, אך מירוויס וכוחותיו הצליחהצליחו להגן בהצלחה על העיר מפניהם. מ-1710 ל-עד 1713, הכוחות האפגנים הביסו מספר צבאות פרסיים גדולים שיצאו כנגדם מאספהאן, עיר הבירה של הספווים. הצבאות הספווים כללו חיילים [[גאורגיה|גאורגים]] ו[[קיזילבאשלרקיזילבאש]]ים רבים.{{הערה|1=George Bruce Malleson,[http://books.google.com/books?id=pqNGBEmHUd4C&lpg=PP1&pg=PA231#v=onepage&q&f=false History of Afghanistan, from the Earliest Period to the Outbreak of the War of 1878], Elibron, 1878, p. 231.}} {{ציטוט|תוכן=מספר ניסיונות שנערכו לא בלב שלם במטרה לדכא את המורדים בעיר - נכשלו. השלטון הפרסי שלח את האחיין של המושל שנהרג ביחד צבא של 30,000 חיילים במטרה לממש את הכנעתם של המורדים, אך למרות הצלחה התחלתית, שגרמה לאפגנים להציע כניעה בתנאים מסוימים, גישתו הלא-מתפשרת גרמה להם (האפגנים) לערוך ניסיון נואש אחרון שתוצאותיו היו תבוסה מוחלטת של הצבא הפרסי (ממנו רק כ-700 נותרו) ומוות של הגנרל שלו. שנתיים לאחר מכן, ב-1713 לספירה, צבא פרסי נוסף בפיקודו של רוסטאם חאן הובס גם הוא על ידי המורדים, שבכך הבטיחו את שליטתם על מחוז קנדהר כולו.{{הערה|1=Edward Granville Browne, [http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=29 An Outline Of The History Of Persia During The Last Two Centuries (A.D. 1722-1922)], Packard Humanities, p. 29.}}|מקור=אדוארד ג. בראון, 1924}}
[[קובץ:SHAH-MAHMUD-HOTAK.jpg|ממוזער|[[מחמוד חוטקיהותכּ]]]]
 
הצבאות הפרסים הובסו לחלוטין ודרום אפגניסטן נהפכה להיות ממלכה [[פשטונים|פשטונית]] עצמאית.{{הערה|1=Amy Romano, [http://books.google.com/books?id=TKUxyVCrYn0C&lpg=PP1&pg=PA29#v=onepage&q&f=false A Historical Atlas of Afghanistan], The Rosen Publishing Group, 2003, p. 64}} לאחר שסירב לתואר של [[מלך]], [[מירוויס חוטקיהותכּ]] כונה "הנסיך של קנדהר וגנרל של הכוחות הלאומיים" על ידי בני ארצו האחרים. הוא נפטר בנסיבות טבעיות בנובמבר 1715 ויורשו היה אחיו [[עבודלעבד אל-עזיז חוטקהותכּ]]. עבדולעבד אל-עזיז נהרג כשנתיים מאוחר יותר על ידי בנו של מירוויס, [[מחמוד חוטקיהותכּ]], כביכול מכיוון שהוא תכנן להחזיר את הריבונות על קנדהר בחזרה ל[[ממלכת פרס|פרס]].{{הערה|1=George Bruce Malleson,[http://books.google.com/books?id=pqNGBEmHUd4C&lpg=PP1&pg=PA234#v=onepage&q&f=false History of Afghanistan, from the Earliest Period to the Outbreak of the War of 1878], Elibron, 1878, p. 234.}} מחמוד הוביל צבא אפגני לתוך [[ממלכת פרס|פרס]] בשנת 1722 והביס צבא פרסי ב[[קרב גולנבדגלונאבאד]]. האפגנים כבשו את אספהאן, עיר הבירה ה[[האימפריה הספווית|ספווית]], ומחמוד נהפך לשאה החדש של פרס וכונה "השאהשאה מחמוד".
{{ציטוט|תוכן=שבעה חודשים עברו מאז הקרב בגולנבדבגלונאבאד ועד הכניעה מעוררת הרחמים, בכל הנסיבות המשפילות, של ה[[סולטאן]] חוסיין. בקרב ההוא נאמר שהפרסים הפסידו את כל ה[[ארטילריה]] שלהם, האספקה והאוצר, כמו גם 15 אלף מתוך 50 אלף חיילים. ב-19 במרץ מיר מחמוד כבש את הארמון האהוב של השאה בפרחבד, שמצוי רק קילומטרים ספורים מאספהאן, ולכן שימש כמטה הפיקוד שלו. יומיים לאחר שהאפגנים כבשו את הפרבר הפרסי ג'ולפה, היכן שהם העניקו מתנות וכספים לנשים צעירות, הם ניסו לכבוש את אספהאן בסערה, אך לאחר שנכשלו פעמיים בכך (19 ו-21 במרץ) הם הטילו [[מצור]] על העיר. שלושה חודשים לאחר מכן הנסיך [[טהמאספּ השני]], שהיה מועמד לרשת את אביו, נמלט מהעיר הנצורה לקזביןלקזווין, שם הוא ניסה עם הצלחה מועטה בלבד לגייס צבא כדי לצאת להגנת עיר הבירה שלו.{{הערה|שם=Browne30|1={{cite web|url=http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=30|title=An Outline Of The History Of Persia During The Last Two Centuries (A.D. 1722-1922)|page=30|work=Edward Granville Browne|publisher=Packard Humanities Institute|location=London|accessdate=2010-09-24}}}}|מקור=אדוארד ג. בראון, 1924}}
 
מחמוד החל בשלטון טרור כנגד נתיניו ה[[פרסים]] ולבסוף נרצח ב-1725 על ידי בן דודו, [[אשרף חוטקיהותכּ]]. במקורות אחרים נאמר שהוא נפטר לאחר שלקה במחלה נפשית. אשרף נהפך לשאה האפגני החדש על [[ממלכת פרס|פרס]], בעוד שעל אפגניסטן עצמה נשלטה על ידי האח הצעיר של מחמוד, [[חוסיין חוטקיהותכּ]]. אשרף הצליח להבטיח שלום עם [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת 1727, אך [[האימפריה הרוסית]] ניצלה את אי-היציבות השלטונית בפרס כדי לכבוש שטחים נוספים עבור עצמה, ובכך צמצמה את כמות השטחים שתחת שלטונו של השאה. [[שושלת חוטקיהותכּ]] הייתה שושלת אלימה ורוויית בעיות שהייתה מצויה בסכסוך תמידי, ולכן היה קשה לה לייסד שלטון יציב. השושלת חוותה סערות רבות שנבעו ממאבקי שליטה ומאבקי ירושה אלימים, ואחיזתה בכס השלטון נחלש כתוצאה מכך. לאחר [[טבח]] באלפי אנשים בעיר אספהאן, כולל למעלה מ-3000 אנשי דת, אצילים, ואנשי ה[[האימפריה הספווית|משפחה הספווית]], הציבור ה[[פרסים|פרסי]] מרד כנגד השלטון האפגני.{{הערה|1=Edward Granville Browne, [http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=31 Until His Assassination In A.D. 1747], Packard Humanities Institute, p.31}} השלטון של שושלת חוטקיהותכּ נמשך באזור אפגניסטן עד שנת 1738, כאשר השאה חוסיין חוטקיהותכּ הובס על ידי [[נאדר שאה]] מ[[ממלכת פרס|פרס]].{{הערה|שם=בראון|1=Edward Granville Browne, [http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=33 Until His Assassination In A.D. 1747], Packard Humanities Institute, p.33}} [[השושלת החוטקיתההותכּית]] הוסרה מהשלטון של [[ממלכת פרס|פרס]] עד שנת 1729. הם הובסו על ידי נאדר שאה, השליט של [[השושלת האפשארית]], ב[[קרב דמעדאמע'ןאן]] ונדחפו מפרס לאזור דרום אפגניסטן. השליט האחרון של השושלת החוטקיתההותכּית, [[שאה חוסיין]], שלט באזור עד שנת 1738 שבה הוא הובס בקנדהר על ידי כוחות [[השושלת האפשארית|אפשארים]] ופשטונים דוראנים.{{הערה|שם=בראון}}
 
=== האימפריה הדוראנית ===
נאדר שאה והצבא ה[[השושלת האפשארית|אפשארי]] שלו הגיע לעיר קנדהר בשנת 1738, הביס את [[חוסיין חוטקיהותכּ]] וכבש על שטחים נרחבים באזור. בשנת 1747 התנקשו בחייו של נאדר שאה והאימפריה שלו התפרקה. בעוד שה[[פרסים]] נלחמו אחד בשני ב[[איראן]], [[אחמד שאה דוראני|אחמד דוראני]] הצעיר בן ה-25 קרא באפגניסטן ל"התכנסות גדולה" כדי לבחור מנהיג מקרב העם. האפגנים התכנסו ליד קנדהר באוקטובר 1747 ובחרו בו מקרב כל המועמדים האחרים להיות ראש המדינה שלהם. [[אחמד שאה דוראני]] קיבל כעת את הכינוי ''פּדשה דוריאי דווראן'' שמשמעותו "המלך, הפנינה של התקופה", והשבט העבּדלי שממנו הוא בא נהפך להיות ידוע בשם השבט הדוראני.{{הערה|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/10162/Ahmad-Shah-Durrani Ahmad-Shah-Durrani] in Encyclopedia Britannica.}} שאה דוראני לא רק שאיחד את שבטו אלא את כלל השבטים הפשטונים בארצו. עד שנת 1751 שאה דוראני וצבאו האפגני הצליחו לכבוש את כל השטח שכיום מרכיב את האזורים אפגניסטן, [[פקיסטן]], ח'וראסאן ו[[דלהי]] (הודו). הוא הביס את [[האימפריה המרתית]] ההודית בשנת 1761 ב[[קרב פּניפּט]].
 
באוקטובר 1772 [[אחמד שאה דוראני|אחמד שאה]] פרש לביתו ושן הוא נפטר בנסיבות טבעיות. ירש אותו בנו, [[טימור שאה דוראני]], שהעביר את עיר הבירה של [[האימפריה הדוראנית]] מקנדהר לקאבול. טימור נפטר בשנת 1791 וירש אותו בנו [[זמאן שאה דוראני]]. לזמאן שאה ואחיו היה קשר חלש למורשת שהותירו להם אבותיהם ומייסדי האימפריה. הם פתרו את המחלוקות ביניהם דרך "סבבים של גירושים, עקירות עיניים והוצאות להורג" שגרמו להיחלשות השלטון האפגני על שטחיה הנרחבים של האימפריה הדוראנית, ובפרט שטחים כגון [[קשמיר]]. אחיו של זמאן, [[שוג'ה שאה דוראני]] נמלט מהזעם של אחיו והחביא את עצמו בין ה[[סיקיזם|סיקים]]. זמאן שאה פלש פעמים רבות לאזור שבו חיים הסיקים, [[מחוז פּנג'אב]], הרס את [[הארימנדיר סאהיב]] המקדש הקדוש להם ביותר ואף שפך בתוך חלקים ממנו דם של פרות בשנת 1757. בשנים מאוחרות יותר, לאחר השפלות האלה, ה[[סיקיזם|סיקים]] דווקא הצליחו לכבוש חלקים נרחבים מהאימפריה הדוראנית, כולל כמעט כל שטחה של פקיסטן של היום.{{הערה|Nalwa, V. (2009), '''Hari Singh Nalwa – Champion of the Khalsaji''', New Delhi: Manohar, p. 18.}} בשנת 1837 הצבא האפגני עבר דרך [[מעבר ח'ייבר]] ותקף כוחות [[סיקיזם|סיקים]] באזור [[ג'ורמוד]].{{הערה|Nalwa, V. (2009), '''Hari Singh Nalwa – Champion of the Khalsaji''', New Delhi: Manohar, p. 198.}} הסיקים נתמכו על ידי [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] עד שמאוחר יותר פרצו מלחמות גם בין ה[[סיקיזם|סיקים]] לבריטים שידועות בשם [[המלחמות האנגלו-סיקיות]].
שורה 114:
ההתנגשות האינטרסים בין [[האימפריה הבריטית]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] באזור מרכז [[אסיה]] השפיעה בצורה משמעותית על אפגניסטן במהלך המאה ה-19. התנגשות זו כונתה פעמים רבות בשם "[[המשחק הגדול]]", כינוי שמרמז על היותן של אפגניסטן והארצות המרכז-אסייתיות האחרות לא יותר מפיון במאבק בין האימפריות השונות באותה תקופה.
 
באמצע המאה ה-19 ה[[בריטים]] החלו לחשוש ממההתפשטות הרוסית הגוברת באזור מרכז אסיה והתחזקות ההשפעה של האימפריה הרוסית על האזור. זאת בעוד שהאימפריה הבריטית נקלעה למלחמות אזוריות קשות, כגון [[המלחמות האנגלו-סיקיות]] וה[[מצור על הראט]] בשנים 1837–1838. המצור על הראט היה חלק מניסיון מצד ה[[פרסים]] לנסות לסלק מאפגניסטן הן את האימפריה הרוסית והן את האימפריה הבריטית ולהחזיר את השליטה על האזור לידיהם. לשם כך הם בין השאר הטילו [[מצור]] צבאי כנגד העיר הראט שגרם לנזק רב. [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה]] (1839-1842) גם היא גרמה להרס רב בקרב כוחות [[צבא בריטניה#היסטוריה|הצבא הבריטי]] באזור ונזכרת כדוגמה להתנגדות האפגנית המאומצת לשלטון זר. [[המלחמה האנגלו- אפגנית השנייה]] (1878–1880) פרצה על בעקבות סירובו של [[שיר עלי ח'אן]] להסכים לקבל את המשלחת הבריטית לקאבול. סכסוך זה הביא לשלטון באפגניסטן את [[עבד א-רחמאן ח'אן]] שידוע גם בכינוי "[[אמיר]] (נסיך, מפקד) הברזל". במהלך ימי שלטונו (1880–1901) הבריטים וה[[רוסים]] ייסדו וקיבעו לראשונה את הגבולות המודרניים של אפגניסטן. הבריטים שמרו על שליטה אפקטיבית על מדיניות החוץ של אפגניסטן במהלך התקופה. [[עבדורעבד א-רחמאן ח'אן]] ערך רפורמות בצבא, במערכת המשפט ובמבנה הממשלה, ורפורמות אלה הצליחו להעניק לאפגניסטן איחוד פנימי ויציבות מסוימת, אך זה בא על חשבון ריכוזיות גדולה, עונשים קשים על שחיתות ובידוד בינלאומי מסוים.{{הערה|שם=בחיפוש אחר אחדות}} לאחר מותו של עבדורעבד א-רחמאן ח'אן בשנת 1901, בנו [[חביבאללה ח'אן]] עלה וירש את כס השלטון. אפגניסטן נשארה ניטראלית במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], תחת שלטונו של חביבאללה ח'אן. זאת על שאף ש[[גרמניה]] ניסתה לעודד רגשות אנטי-בריטיים בקרב האפגנים, בפרט בקרבת הגבול בין אפגניסטן להודו. המדיניות הניטראלית של אמיר אפגניסטן במהלך המלחמה הייתה שנויה במחלוקת פנימית אפגנית. חביבאללה ח'אן שלט באפגניסטן עד לשנת 1919 שבה התנקשו בחייו. האחראים להתנקשות היו כנראה חברי משפחה שהתנגדו להשפעה הבריטית החזקה על הפוליטיקה [[אפגניסטן|האפגנית]]. במקומו עלה לשלטון [[אמאנאללה ח'אן]], בנו השלישי. במהלך תקופת שלטונו של אמאנאללה ח'אן (1919–1929) פרצה [[המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית]] שכללה גם התקפה על [[הודו]] וגרמה נזקים ל[[בריטניה]] שעדיין לא הספיקה להתאושש ממלחמת העולם הראשונה. בהתאם, בריטניה חתמה ב-19 באוגוסט 1919 על [[ההסכם האנגלו-אפגני]] שכללה הבטיחה להפסיק את ההתערבות הבריטית במדיניות החוץ ה[[אפגניסטן|אפגנית]] ולאפשר את [[עצמאות]] אפגניסטן. מועד חתימת ההסכם נהפך ל[[יום העצמאות]] הרשמי של אפגניסטן המודרנית.
 
=== הרפורמות של אמאנאללה ח'אן ומלחמת האזרחים ===
שורה 121:
 
=== שלטונם של נאדיר שאה וזאהיר שאה ===
הנסיך [[מוחמד נאדיר שאה]], בן דודו של [[אמאנאללה ח'אן]], הביס מאוחר יותר (נובמבר 1929) את כוחותיו של [[חביבאללה קלקאניכלכּאני]], ובמהורהובמהרה הוא מונה להיות מלך אפגניסטן. בתקופת שלטונו הוא זנח את הרפורמות של אמאנאללה ודגל במודרניזציה יותר הדרגתית. עם זאת בשנת 1933 סטודנט מקאבול התנקש בחייו על רקע נקמה אישית.
[[מוחמד זאהיר שאה]], בנו בן ה-19 של נאדיר שאה, ירש את הכתר ושלט על אפגניסטן כ-40 שנה בין השנים 1933–1973. עד שנת 1946 זאהיר שלט בעזרתו של הדוד שלו [[מוחמד האשם ח'אן]] שהיה [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] והמשיך את המדיניות של נאדיר שאה. בשנת 1947 החליף אותו בכס ראש הממשלה דוד אחר, [[מחמוד ח'אן]], שערך ניסוי במטרה לאפשר חופש פוליטי יותר גדול באפגניסטן, אך ביטל מדיניות זו כשהחופש הפוליטי התרחב מעבר למה שהתכוון. בשנת 1953 החליף אותו בתפקיד ראש הממשלה [[מוחמד דאוד ח'אן]], אחיו של המלך. דאוד ניסה להתקרב פוליטית ל[[ברית המועצות]] ולעומת זאת להתרחק מפקיסטן. עם זאת המחלוקות עם פקיסטן גרמו למשבר כלכלי בשנת 1963 שהביא את דאוד ח'אן להתפטר מתפקידו. לאחר שלטונו, זאהיר שאה החל לקחתלנכס עבור עצמולעצמו סמכויות רביםרבות יותר והחל להיות אקטיבי יותר בענייני המדינה. כך למשל ב-1964 זאהיר שאה ניסח חוקה [[ליברליזם|ליברלית]] עבור אפגניסטן. החוקה כללה שיטת ממשל שבה המלך בוחר כשליש מחברי הפרלמנט, העם בוחר שליש נוסף, והשליש הנותר נבחר על ידי נציגי ציבור במועצות אזורית. על שאףלמרות ש"הניסוי הדמוקרטי" של זאהיר שאה הותיר כמה השפעות חיוביות ארוכות טווח על המדינה, הוא גם אפשר את התפתחותםהתפתחותן של מפלגות קיצוניות מהימין ומהשמאל הפוליטי. כולל [[המפלגה העממית הדמוקרטית של אפגניסטן]], מפלגה קומוניסטית שהייתה בעלת קשרים קרובים לברית המועצות. בשנת 1967 המפלגה התפצלה לשני חלקים עיקריים; הח'לאק ("ההמונים") שהונהגה על ידי [[נור מוחמד טרקיתרכּי]] ונתמכה על ידי גורמים בצבא האפגני, והפּרצ'ם ("הדגל") שהונהגה על ידי [[בברק כאמלכארמל]].
[[קובץ:King Zahir Shah of Afghanistan in 1963.jpg|ממוזער|[[מוחמד זאהיר שאה]] בשנת 1963.]]
 
שורה 132:
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)}}
[[קובץ:Day after Saur revolution in Kabul (773).jpg|ממוזער|יום לאחר ההפכה הקומוניסטית]]
ב-27 באפריל 1978 המפלגה הקומוניסטית בהובלת [[נור מוחמד טרקיתרכי]] הדיחה את [[מוחמד דאוד שאה]] מהשלטון. כחלק מהפיכה צבאית אלימה התנקשו בחייו של דאוד והוציאו להורג את משפחתו. המפלגה הקומוניסטית קראה להפיכה בשם [[מהפכת סאור]] ("מהפכת אפריל"). ב-1 במאי טרקיתרכי מונה להיות ה[[נשיא]], [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] ו[[קומוניזם|מזכיר המפלגה הקומוניסטית]]. אפגניסטן נקראה מחדש בשם "הרפובליקה הדמוקרטית האפגנית", והשלטון הקומוניסטי עליה נמשך בצורה מסוימת עד אפריל 1992.
 
במרץ 1979 [[חפיזאוללה אמין]] קיבל סמכויות שלטון נוספות, על חשבונו של [[נור מוחמד טרקיתרכי]]. אמין בהמשך פעל כדי לתפוס את השלטון והוא ארגן הפיכה כנגד טרקיתרכי שבמהלכה טרקיתרכי נהרג. אמין הצהיר בעבר "האפגנים לא מבינים דבר למעט כוח".{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית|Amin Saikal, '''Modern Afghanistan: A History of Struggle and Survival''', I.B. Tauris & Co Ltd., 2006, 352.}} המומחה האפגני ל[[מדע המדינה]] אמין סייקל כתב לגביו: "ככל שכוחו גדל, כך גם הרצון האישי שלו להיהפך לשליט דיקטטורי. החזון שלו היה תהליך מהפכני שמבוסס על טרור".{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}
 
השלטון הקומוניסטי יישם מדיניות [[מרקסיזם|מרקסיסטית]]-[[לנין|לניניסטית]], והחליף חוקים דתיים ומסורתיים בחוקים עם אופי מרקסיסטי. כמו כן השלטון הקומוניסטי ערך [[רפורמה אגררית|רפורמות אגרריות]] וקידם [[חילוניות]]. גברים חויבו לקצץ את זקניהם. על נשים חל איסור ללבוש [[צ'אדור]]. הכניסה ל[[מסגד]]ים רבים נאסרה. המפלגה הקומוניסטית גם ערכה מספר רפורמות למען זכויות נשים; נישואים בכפייה נאסרו בחוק, לנשים הוענקה [[זכות בחירה]] בבחירות הארציות, נשים החלו לקחת חלק ב[[פוליטיקה]] הארצית, והוכרז באופן רשמי על [[שוויון]] בין נשים לגברים.{{הערה|שם=אתרים בפרספקטיבה}} מדיניות נוספת של המפלגה הקומוניסטית של אפגניסטן הייתה ייסד ברית הדוקה עם ברית המועצות. [[המפלגה העממית הדמוקרטית של אפגניסטן]] הזמינה את ברית המועצות לבוא ולסייע לאפגניסטן בתהליך המודרניזציה של הכלכלה שלה (בעיקר בחיפוש ו[[כריה]] של [[מינרלים]] נדירים ו[[גז טבעי]]). ברית המועצות גם שלחה קבלנים כדי לבנות בתי ספר, בתי חולים ובארות מים ברחבי אפגניסטן. כמו כן הם אימנו וציידו את ה[[צבא אפגניסטן|צבא האפגני]], והבטיחו לאפגניסטן סיוע מוניטרי בסך 1.262$ מיליארד דולר.
שורה 148:
 
=== מלחמת אזרחים והתערבות זרה ===
'''1992-19961992–1996'''
לאחר נפילת משטרו של [[מוחמד נג'יבוללה]] ב-1992 המפלגות הפוליטיות באפגניסטן חתמו על הסכם [[פשאוור]], שהפך את אפגניסטן למדינה אסלאמית ומינה ממשלה-זמנית שהורכבה מהמפלגות הפוליטיות השונות. לפי הארגון [[משמר זכויות האדם]]:
{{ציטוט|תוכן=הריבונות של אפגניסטן נוסדה מחדש באופן רשמי ב"מדינה האסלאמית של אפגניסטן", ישות שנוצרה בשנת 1992 לאחר נפילת ממשלת נג'יבוללה שנתמכה על ידי הסובייטים. [[...]] למעט המפלגה האסלאמית של גולבודין חכמתיאר, נראה היה שכלל המפלגות הפוליטיות האפגניות היו שותפות לממשלה הזו. [...] המפלגה האסלאמית של חכמתיאר מצדה סירבה להכיר בממשלה במהלך רוב התקופה שהדו"ח עוסק בה, ושלחה התקפות צבאיות כנגד כוחות הממשלה וכנגד קאבול באופן כללי. ... רקטות ופגזים נפלו בכל מקום ברחבי העיר.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}}}}
שורה 157:
 
מספר רב של סוכנים [[איראנים]] נשלחו כדי לסייע למפלגת [[חיזב א-ווחדת]] ה[[שיעה|שיעית]], ו[[איראן]] ניסתה למקסם את ההשפעה הפוליטית והצבאית של המפלגה.{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}{{הערה|שם=משמר זכויות האדם|[http://www.hrw.org/en/reports/2005/07/06/blood-stained-hands Blood-Stained Hands, Past Atrocities in Kabul and Afghanistan's Legacy of Impunity], Human Rights Watch, 2005.}}{{הערה|GUTMAN, Roy (2008): '''How We Missed the Story: Osama Bin Laden, the Taliban and the Hijacking of Afghanistan, Endowment of the United States''' Institute of Peace, 1st ed., Washington D.C.}} [[סעודיה]] לעומת זאת ניסתה לחזק את מפלגת "האיחוד האסלאמי" ה[[והאביה|והאבית]].{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}} זוועות ופשעי מלחמה בוצעו על ידי אינדיבידואלים ומיליציות שונות, בעוד שקאבול נהפכה לעיר שנמצאת באנרכיה בעקבות מלחמת האזרחים המדממת.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}}{{הערה|[http://www.afghanistanjusticeproject.org/warcrimesandcrimesagainsthumanity19782001.pdf sting Shadows: War Crimes and Crimes against Humanity: 1978-2001], Afghanistan Justice Project, 2005}} לפי דו"ח של [[משמר זכויות האדם]], הפסקות אש שהושגו לעתים על ידי נציגי המיליציות השונות או בתיווך של [[הצלב האדום]], קרסו בדרך כלל תוך מספר ימים.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}}
המיליציות והכוחות המרכזיים שהיו מעורבים באותה תקופה בלחימה בקאבול ובצפון ומזרח אפגניסטן היו המפלגה האסלאמית ("חיזב א-אסלאמי") של [[גולבודין חכמתיאר]] שקיבלה סיוע מפקיסטן, "חיזב א-ווחדת" בראשות [[עבדול מזארי]] שקיבלה סיוע מ[[איראן]], "אתיחאד א-אסלאמי" (האיחוד האסלאמי) בראשות [[עבדול רסול סיאף]] שקיבלה סיוע מ[[סעודיה]], ו"גונבּיש א-מילי" בראשות [[עבדול ראשידרשיד דוסטוםדוסתום]] שקיבלה סיוע מ[[אוזבקיסטן]]. שני ארגונים גם נלחמו בשם ממשלת אפגניסטן, כחלק מכוחות הביטחון האפגנים שהונהגו על ידי שר ההגנה [[אחמד שאה מסעוד]]. ארגונים אלו היו התנועה האסלאמית ("חרכּאת א-אסלאמי") בראשות חוסיין אנווארי והארגון "שורא א-נזאר".
[[קובץ:1996afghan (1).png|ממוזער|מפה של המצב באפגניסטן בשנת 1996: שטחים בשליטת מסעוד (אדום) בשליטת דוסטום (ירוק) ובשליטת הטליבאן (צהוב)]]
 
שורה 165:
 
=== הטליבאן והחזית המאוחדת ===
'''1996-20011996–2001'''{{הפניה לערך מורחב|טליבאן)}}
[[קובץ:Pervez Musharraf - World Economic Forum Annual Meeting Davos 2008 number3.jpg|ממוזער|נשיא פקיסטן [[פרבז מושארף]]. בתור רמטכ"ל הצבא הפקיסטני הוא שלח יותר חיילים להלחם ב[[שאה אחמד מסעוד]] מאשר הטליבאן האפגני שלח.]]
הטליבאן החל להפגיז את קאבול בתחילת שנת 1995 אך במהלך הלחימה הובס על ידי כוחות הממשלה האסלאמית של [[אחמד שאה מסעוד]].{{הערה|שם=אמנסטי|[http://www.amnesty.org/en/library/asset/ASA11/015/1995/en/6d874caa-eb2a-11dd-92ac-295bdf97101f/asa110151995en.html Amnesty International's report on Afghanistan], 16 November 1995.}} לדברי דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל מאותה שנה, מתקפות הטליבאן היו הפעם הראשונה מזה כמה חודשים שתושבי קאבול נמצאו תחת מתקפות ארטילריות.{{הערה|שם=אמנסטי}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_אפגניסטן"