קלון (משפט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הגבלות על מי שעבר עבירה שיש עמה קלון: קישורים פנימיים |
מ תיקון קישור |
||
שורה 1:
'''קלון''' הוא מונח [[משפטים|משפטי]] הנלווה לחלק מההרשעות ב[[עבירה פלילית|עבירות הפליליות]] ומתאר פגם מוסרי שבוצע על ידי עובר העבירה. קיימות מגבלות שונות המוטלות על עובר עבירה שיש עימה קלון.
ב[[חוקי מדינת ישראל|חוקים]] רלוונטיים בספר החוקים הישראלי נקבע שקלון פוסל את המורשע מלכהן במשרות ציבוריות שונות. שופט [[בית המשפט העליון]] [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] הגדיר זאת באמרו{{הערה|שם=אחוול|1=בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה}}: {{ציטוטון|הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם}}.
קביעת הקלון יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: מכוח הסדר חקיקתי, המאפשר פנייה ל[[בית משפט]] לשם הכרעה בשאלת הקלון{{הערה|1=למשל, חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) התשל"ה-1975, סעיף 20 (א),}}; או במסגרת הכרעת הדין של בית משפט או קביעה של מי שהוסמך לכך (לדוגמה: [[היועץ המשפטי לממשלה]]) כי מדובר ב"עבירה שיש עימה קלון".
שורה 18:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית-המשפט העליון שב והדגיש, פעם אחר פעם, כי הקלון קשור בטבורו לנסיבות שבהן נעברה העבירה. וממילא, יכולה להיות עבירה שבדרך כלל יש עמה קלון, אך הנסיבות המקלות הספציפיות שבהן נעברה שוללות ממנה את הקלון. ולהיפך: יכול להיות קלון בגלל נסיבות מחמירות, בעבירה שלרוב אין עמה קלון.}}
עם זאת, שופטי בית המשפט העליון קבעו שישנן עבירות אשר לעולם אין בהן קלון. השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] אמר בעניין זה{{הערה|
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נוטה אני לחשוב שעבירה שאין עמה קלון מטבע ברייתה, כמו למשל העבירות שבגינן נושאים באחריות "מוחלטת" אף ללא כל כוונה פלילית, אין שום נסיבות שבעולם יכולות להפכה לעבירה "שיש בה קלון" בצו המועצות המקומיות, והשאלה תוכל להתעורר רק לגבי אותן העבירות הגבוליות שיש ויהא בהן ויש ולא יהא בהן קלון.}}
| |||