שירלי צ'יזהולם – הבדלי גרסאות

אביה של צ'יזהולם היה פועל חסר ניסיון, ובגללומשום שלא עלה בידו להתפרנס מעבודה במפעל, נאלץ לעבוד כעוזר אופה. אמה הייתה בעלת ניסיון בתפירה, אך התקשתה לשלב את הדאגה לפרנסת המשפחה תוך כדי גידול וחינוך הילדים. בעקבות זאת, בנובמבר 1929, כשמלאו לשירלי חמש שנים, היא ואחיותה נשלחו לברבדוס לגור עם סבתם מצד אמה, אמלין סיל. הם גרו שם בחווה בכפר ווקסהול ב -Christ Church, ואת השכלתה שירלי ספגה בבית ספר אשר הוקיר את חשיבות ההשכלה והחינוך והתנהל בחדר בודד בבית. לאחר חמש שנים, ב-19 במאי 1934, שירלי חזרה לניו יורק. בעקבות תקופת שהייתה בברבדוס, לשירלי נותר מבטא הודי- מערבי לשארית חייה. באוטוביוגרפיה אודותיה שיצאה לאור בשנות ה-70 היא כתבה: "שנים מאוחר יותר הבנתי את גודל החשיבות והמשמעות של החינוך שספגתי בשנותיי המוקדמות בזכות המתנה שהעניקו לי הוריי בכך ששלחו אותי ללמוד בברבדוס בבית ספר בסגנון בריטי קפדני- מסורתי. מיומנותי להתבטא בקלות בכתב ובעל פה היא בעיקר בזכות ההשכלה המוקדמת בברבדוס." שנותיה בברבדוס, גרמו לשירלי להחשיב את עצמה כאמריקנית- מברבדוס (Barbadian American) מאז ועד יום מותה, למרות שנולדה בניו יורק והתגוררה בארצות הברית רוב חייה. גם סבתה היוותה גורם משמעותי וחשוב בעיצוב אופיה, על פי עדותה: "סבתא העניקה לי כוח, כבוד ואהבה. למדתי מגיל צעיר שאני בעלת ערך. לא הייתי זקוקה למהפכת השחורים לספר לי על כך."