הבדלים בין גרסאות בדף "המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות"

מ
(העברה לפרק הרלוונטי, גם כך פסקת הפתיח גדולה בצורה לא סבירה)
עם תום המלחמה שרטטו [[משה דיין]] ו[[עבדאללה א-תל]] את גבולות "[[הקו העירוני]]" שחילק את העיר לשניים. בעפרון בו שרטטו השניים את הגבולות על המפה נקבע שטחי הפקר לאורך הקו.על פי ההסכם העיר העתיקה, השכונות שמצפון לה ו[[הר הזיתים]], היו בתחום הירדני. מערב העיר, וכן מובלעת על הר הצופים היו בתחום הישראלי. אזור [[ארמון הנציב]] היה [[אזור מפורז]] ובו שכנו כוחות ה[[או"ם]]. בין שני חלקי העיר היה מעבר ב[[שער מנדלבאום]].
 
תוך הפרה של הסכם שביתת הנשק נמנעה לחלוטין במשך 19 שנות השלטון הירדני במזרח ירושלים גישה של ישראלים ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], ל[[הר הבית]], ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ול[[הר הזיתים]], ואף הוגבלה גישת יהודים שאינם ישראלים ל[[האגן הקדוש|אגן הקדוש]]. [[פרוזדור ירושלים]] הצר הוליך את הדרך מהשפלה ומישור החוף ל[[עיר בירה|בירה]].
 
== עיתונות ירושלים בזמן המצור ==
כיוון שהעיר הייתה מנותקת ולא קיבלה עיתונים מתל אביב ראו בה אור העיתונים העצמאיים "ידיעות ירושלים", "חדשות הצהרים", "חדשות הערב", "ידיעות אחרונות" (מהדורת ירושלים) ו"ידיעות חדשות" (ב[[גרמנית]]).{{הערה|[[יחיאל לימור]] ו[[אינס גבל]], "עיר נצורה ועיתונים בה הרבה - העיתונות בירושלים במלחמת העצמאות". '''[[קשר (כתב עת)|קשר]]''' 23, עמ' 25–44. {{כותר|20167092|273.690.6}}.}}