הטיה (דקדוק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
כמו "כתב אמנה" => כמו "כתב האמנה"
שורה 8:
קיומן של ההטיות גזירה מגדיל באופן משמעותי את [[אוצר מילים|אוצר המילים]] של השפות הטבעיות. לדוגמה, המשפט "עֲבוֹד, לִמְדִי, נַצְלוּ אֶת זְמַנְּכֶם", ייכתב באנגלית, באופן בו אי אפשר לדעת מתי הדובר פונה לגבר, מתי לאישה ומתי לשניהם גם יחד. ההטיות מאפשרות גם לקצר משפטים ("שְׁלַח דָאוֹנִי הַשָּׁמַיְמָה" במקום "שְׁלַח אֶת הַדָּאוֹן שֶׁלִּי אֶל הַשָּׂמִים"). לעומת זאת, ההטיות הדקדוקיות מאפשרות בקרת איכות על קליטת המסר הנשמע או הנקרא (אם לקורא או לשומע לא ברור, למשל, אם הופיעה במפשט המילה "אתם" או "אתן", הטיית הפועל שאחרי מילה זו, תבהיר את העניין).
 
ישנן שפות, שבהן יש יותר אפשרויות הטיה של מילים, ביחס לשפות אחרות. ב[[אנגלית]], למשל, [[תואר השם|תארים]] אינם מקבלים הטיות (אין הבדל בין "יָפֶה", "יָפָה", "יָפוֹת" ו-"יָפִים"), אך ב[[צרפתית]] הם דווקא כן מקבלים. ב[[שפות שמיות]], לדוגמה, יש יכולת הטיה רבה יותר מאשר ב[[שפות הודו-אירופיות]]. למעשה, בשפות שמיות, כמעט כל אוצר המילים הוא הטיות של [[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] בני שלושה [[עיצור]]ים. כך לדוגמה, ב[[עברית]], שמות עצם רבים, פעלים רבים וכמה תארים הם הטיות של השורש כ.ת.ב. פירוט שמות עצם: "[[מכתב]]", "[[מכתבה]]" ([[שולחן כתיבה]]) "[[כתב יד (כתב)|כְּתַב]] (צורת שרטוט האותיות, כמו "כתב יד"), "כְּתָב" (מסמך, כמו "כתב אמנההאמנה"), "כתובה" (חוזה). פירוט פעלים: לכתוב, להכתיב, להתכתב, לכתב, לשכתב. פירוט תארים: כתיב (ניתן לכתיבה), מכותב.
 
==ראו גם==