חואן איגנסיו מולינה – הבדלי גרסאות

מולינה נולד בגואראקולן - כפר הממוקם ב[[קומונה (צ'ילה)|קומונה]] וילהוייה אגרהאלגרה השוכנת ב[[פרובינציות צ'ילה|פרובינציית]] [[לינראסלינרס (פרובינציה)|לינראסלינרס]] ב[[מחוזות צ'ילה|מחוז]] [[מאולה]] שב[[צ'ילה]] אשר באותו זמן נקראה [[הקפיטניה חנרל של צ'ילה]] והייתה חלק מ[[האימפריה הספרדית]]. הוריו היו אגוסטין מולינה ופרנסיסקה גונזלסגונסאלס ברונה. הוא התחנך בבית ספר [[ישועים|ישועי]] בעיר [[טלקה]] שנוסד על ידי כמרים ישועים מ[[קונספסיון]], ועקב הידיעות הרבות שרכש שם - במיוחד כישורי שפה - הוא התקבל למסדר הכמרים הישועים כבר בגיל 15. בגיל 17 כבר התמנה לפרופסור וספרן במסדר הישועים ב[[סנטיאגו דה צ'ילה]], ובגיל 24, חזר לטאלאקהלטלקה על מנת לשמש כמורה בבית הספר הישועי בעיר. לאחר שנים בודדות המסדר הישועי החליט שמולינה כשרוני מדי מכדי לשמש כמורה והוא נשלח לשאת בתפקידים אחרים. הוא גר באחוזה בעיירה בוקאלמו השוכנת במחוז [[או'היגינס (מחוז)|או'היגינס]] אשר בקרבתה נמצאת כיום שמורת טבע אלי-יאיל, ונאלץ לעזוב את צ'ילה בשנת 1768 בהיותו בן 28 שנה יחד עם 300 חברי המסדר הישועי במדינה כאשר ממלכת ספרד הורתה על גירוש הישועים ממושבותיה מעבר לים. מולינה הוסמך להיות כומר ימים בודדים לפני הגירוש של האגודה, ואחרי זה הוא כונה בדרך כלל "אבטה" (אב מנזר). לאחר שהגיעו לספרד בתום מסע מפרך, הכמרים הצ'יליאנים החליטו להגר ל[[איטליה]] לאחר שהכנסיות והמנזרים הישועים בספרד התמלאו בגולים אחרים מרחבי האימפריה הספרדית.