ויקיפדיה

ספרייה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
אין תקציר עריכה
שורה 42:
הספריות היהודיות בימי הביניים היו בדרך כלל פרטיות{{הערה|1=[[מלאכי בית-אריה]], "האם היו ספריות 'ציבוריות' יהודיות בימי הביניים?", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''', ס"ה, ד' (תש"ס), 441-451 [=בתוך: משה סלוחובסקי ויוסף קפלן (עורכים), '''ספריות ואוספי ספרים''', [[ירושלים]], [[מכון זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשס"ו, עמ' 91-103].}}, אך התפתחו גם ספריות ציבוריות ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], [[בית מדרש|בתי מדרש]] ו[[ישיבה|ישיבות]]{{הערה|[[שמחה אסף]], "ספריות בתי-המדרש", '''[[יד לקורא]]''', כרך א' חוברת ז'-ט', [[1946]]-[[1947]], עמ' 170-172.}}.
 
===ספריות מתקופת הרנסאנס ועד עידן המחשבים===
[[קובץ:Merton College library hall.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האגף הדרומי הספרייה העליונה של ספריית [[מרטון קולג']] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. אגף זה הוקם בשנת [[1373]] לערך.]]
ה[[רנסאנס]], שהחל ב[[איטליה]] ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] הביא לפריחה תרבותית וגידול בשימוש בספרים ובדרישה ליצירתם{{הערה|לדוגמה, שרדו עד היום כמעט 800 [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של [[הקומדיה האלוהית]] שנכתבה בתחילת המאה ה-14 (מקור: [http://www.danteonline.it/english/codici_indice.htm אגודת דנטה באיטליה] {{אנגלית}}).}}. נוצרה תחרות בין האצילים השונים שהתבטאה גם ביצירת ספריות מפוארות וגדולות.
 
ב-[[1537]] חוקק [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]] את חוק מונפלייה, הקובע כי יש לתת את העותק הראשון של כל ספר שנדפס לספרייה המלכותית. חוק זה, שבוטל ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] והוחזר ב-[[1793]] כחלק מהתנאים לקבלת [[זכויות יוצרים]], היה [[ספריית הפקדה|חוק ההפקדה]] הראשון. חוקים דומים נחקקו במהלך השנים במדינות רבות נוספות במטרה ליצור אוספים לאומיים מקיפים וחוק דומה נחקק ב[[בלגיה]] ב-[[1594]] ועל ידי [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ב-[[1624]]{{הערה|שם=LTR-אונסקו|Jules Larivière, '''[http://unesdoc.unesco.org/images/0012/001214/121413Eo.pdf Guidelines for legal deposit legislation]''' (A revised, enlarged and updated edition), [[פריז|Paris]], [[אונסק"ו|UNESCO]], [[2000]]}}.
שורה 58 ⟵ 57:
סמוך לתחילת עידן ה[[מחשב|מחשוב]] החלו הספריות להשתמש במחשבים והקדימו בכך ענפים רבים אחרים. המחשב החל לשמש לצורכי [[קטלוג|קיטלוג]] ובכך הקל מאוד על השימוש בקטלוג הספרייה. [[תקשורת מחשבים|תקשורת המחשבים]] איפשרה קשרים בין ספריות שונות ובינן לספקי מידע שונים, וכך יכלו הספריות להציע מידע שלא היה קיים בתוך מבנה הספרייה הפיזי.
 
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה ל[[קטלוג ציבורי מקוון]] (OPAC - Online Public Access Catalogue). לאחר התפשטות ה[[אינטרנט]] שהחלה בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] התאפשרה גישה לקטלוגים דרך האינטרנט. במקביל, החלו ספריות לאפשר גישה ל[[מאגר מידע|מאגרי מידע]] ממוחשבים בנושאים מגוונים ולסוגי [[אמצעי לאחסון מידע|מדיה]] נוספים, כמו הקלטות [[מוזיקה]] ו[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]].
 
במדינות רבות החלו ספריות ציבוריות לאפשר גישה לאינטרנט לקהל הרחב, לעתים קרובות ללא תשלום, ובכך תרמו לצמצום [[הפער הדיגיטלי]] ולהרחבת הידע שבידי הציבור. ספריות גדולות רבות החלו לסרוק את האוספים שלהן ולרכוש גישה למאגרי מידע מסחריים ובכך ליצור אוספים דיגיטליים המשלימים את אוספיהן המודפסים. בתחומים [[אקדמיה|אקדמיים]] ו[[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] רבים, בעיקר ב[[מדעי הטבע]] וה[[רפואה]], [[כתב עת אלקטרוני|כתבי העת האלקטרוניים]] הם כיום מקור המידע העיקרי וישנם כתבי עת המופצים רק בצורה מקוונת. הספריות החלו להציע למשתמשיהם גם [[ספר אלקטרוני|ספרים אלקטרוניים]], אך השימוש בהם עדיין מצומצם.
שורה 150 ⟵ 149:
 
====מרכזיות פדגוגיות====
'''מרכזייה פדגוגית''' ('''מרפ"ד''') היא ספרייה ל[[חינוך]] שבה ישנם עזרי הוראה שונים, וזאת בנוסף לספרות מקצועית בתחום החינוך. המרכזייה עשויה להכיל [[משחק]]ים מסוגים שונים, [[כרזה|כרזות]], [[מצגת|מצגות]] ואמצעים נוספים המסייעים להוראה. המרכזייה מכילה גם אמצעי [[מולטימדיה]] שונים, כמו [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] ו[[סרט תעודה|תעודה]], [[קלטת שמע|קלטות שמע]] ו[[תקליטור]]ים.
 
ב[[ישראל]] הוטמעו בשנים האחרונות רוב המרכזיות הפדגוגיות, יחד עם מרכזי המורים, בתוך [[מרכז פסג"ה|מרכזי הפסג"ה]] (פיתוח סגלי הוראה) של [[משרד החינוך]]. בנוסף, יש מרכזיות פדגוגיות בחלק מה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] וה[[מכללה אקדמית|מכללות האקדמיות]], בחלק מ[[בית ספר|בתי הספר]] וב[[החינוך העצמאי|חינוך העצמאי]]. ב[[תנועת נוער|תנועות הנוער]] ובמרכזי לימוד [[חינוך פורמלי|פורמליים]] ו[[חינוך בלתי פורמלי|בלתי פורמליים]] ניתן למצוא חדרי משאבים הפועלים בצורה דומה למרפ"ד.
שורה 274 ⟵ 273:
*[http://sifriya.net ספריה ברשת] - אתרי הבית של הספריות בישראל
*[http://www.hasifria.org.il/icl/heb/main/ ICL] - מרכז ההדרכה לספריות בישראל
*[http://archive.is/20121218161330/techedu.huji.ac.il/techedu/timeline/bibliotheques.html תולדות הספרייה] באתר [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
* מיכאל יעקובסון, [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3086809,00.html על אדריכלות הספריות האקדמיות באוניברסיטת תל אביב], באתר Xnet,{{כ}} 17 באוגוסט 2011
* {{ישראל היום|עמר לחמנוביץ|ארץ המדף|188239|6 ביוני 2014}}
** [https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%91/%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93/ גבריאל יצחק רוונה,] [https://safranim.wordpress.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%91/%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93/ "אוצר הספרים" של ישיבת "מאור התלמוד"], בעלון איגוד ספרני יהדות כב
[[קובץ:British Museum Reading Room Panorama Feb 2006.jpg|מרכז|ממוזער|950px|אולם הקריאה בספריית [[המוזיאון הבריטי]], [[צילום פנורמי|פנורמה]]]]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ספרייה"