ג'ורג'יה או'קיף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏פתיח: הגהה
שורה 26:
בסתיו 1908 הכריזה על פרישתה בטענה שלעולם לא תוכל להגדיר את עצמה כאמנית דרך הניסיון להעתיק את המציאות לקנבס. היא מצאה משרה בשיקגו כאמנית בתחום הפרסום ולא ציירה במשך ארבע שנים, באומרה שריח ה[[טרפנטין]] גורם לה בחילה.
 
או'קיף חזרה לצייר ב-1912. את ההשראה קיבלה במהלך קורס באוניברסיטת וירג'יניה במהלכו נחשפה לרעיונותיו של ארתור ווסליוסלי דאו (Arthur Wesley Dow). דאו עודד את הציירות והציירים לבטא עצמם באמצעות שימוש הרמוני בקו, בצבע ובהצללות. בשנים 1912–1914 לימדה אמנות בבתי ספר פרטיים. או'קיף למדה באוניברסיטת קולומביה הוראת אמנות בשנים 1914–1915, שם נרשמה לשיעוריו של דאו, אשר השפיע רבות על גישתה ומחשבותיה לגבי תהליך העבודה.
 
ב-[[1975]] העניק לה [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'רלד פורד]] את [[מדליית החירות הנשיאותית]], ב-[[1985]] העניק לה הנשיא רייגן את המדליה הלאומית לאומנותלאמנות, וב-[[1993]] נבחרה ל[[היכל התהילה הלאומי לנשים]].
 
ב-[[1975]] העניק לה [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'רלד פורד]] את [[מדליית החירות הנשיאותית]], ב-[[1985]] העניק לה הנשיא רייגן את המדליה הלאומית לאומנות וב-[[1993]] נבחרה ל[[היכל התהילה הלאומי לנשים]].
==לקריאה נוספת==
*[[נירה טסלר]], '''פרחים תלושים משיח''', תל אביב: רסלינג, 2012.