בית חנינא – הבדלי גרסאות

בתקופת [[המנדט הבריטי]] גדלה משמעותית אוכלוסיית הכפר, ו-[[1945]] הגיעה אוכלוסייתו לכדי 1,590 נפש{{הערה|[http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jerusalem/Page-056.jpg palestineremembered.com]}}. [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] הותירו את הכפר בשליטת ממלכת [[ירדן]]. בתקופה זו רבים מתושבי הכפר [[הגירה|היגרו]] לארצות חוץ, מרביתם ל[[ארצות הברית]] ו[[אמריקה הלטינית]]. מאידך, התיישבו בכפר פליטים רבים שהגיעו מסביבות [[יפו]].

 

 

עם איחוד העיר לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נכללה "בית חנינא החדשה" בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים היות ששכנה על הדרך שהובילה אל [[שדה התעופה עטרות]] שהוחלט לספחו לשטח העיר, אך הכפר בית חנינא המקורי נותר מחוץ לשטחה המוניציפלי של העיר המאוחדת והשתייך, בתקופת [[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים]] ובתקופת [[המנהל האזרחי]], לנפת רמאללה. תושבי בית חנינא החדשה קיבלו [[תעודת זהות ישראלית]] והחלה בו תנופת איכלוס מרשימה. כך התפשטה שכונת בית חנינא עד שכונת [[שועפאט]] בדרום, [[נווה יעקב]] ו[[פסגת זאב]] במזרח ואזור התעשייה [[עטרות]] בצפון. משרדי [[הצלב האדום]] עברו אז לבית חנינא.