הצלב האמיתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
חלק מהצלב סגרה הלנה במצבת כסף והשאירה אותו במקום בירושלים כמזכרת ללמוד על תולדותיו, ואת חלקו האחר שלחה לקיסר קונסטנטינוס. קונסטנטינוס הצפין את חלק זה בתוך פסל דיוקנו שהוצב בפורום שבקונטנטינופולוס.{{הערה|Socrates, ibid, p. 120}} החלק שנשאר בירושלים עבר תהפוכות רבות שהחלו ב-[[614]] בעת [[האימפריה הסאסאנית|הכיבוש הפרסי]]. הצלב יחד עם [[פטריארך]] ירושלים זכריה נפלו בשבי הפרסים ונלקחו ל[[ממלכת פרס|פרס]]. ב-[[629]] הביס הקיסר [[האימפריה הביזנטית|הביזנטי]] [[הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית|הרקליוס]] את הפרסים, וגאל את הצלב משביו. על פי המסורת, החזיר הרקליוס את הצלב עם שובו לירושלים ב-14 ב[[ספטמבר]] בתהלוכת ניצחון. מאותה עת היה יום זה לאחד החגים המרכזיים בשנה [[הליטורגיה הקדושה|הליטורגית]], "חג רוממות הצלב הקדוש". לחג זה נודעת עד היום משמעות מיוחדת בירושלים.
 
ב-[[638]] נכנעה ירושלים ל[[עומר בן אל-ח'טאב|מוסלמים]], והצלב נותר שבוי תחת השלטון החדש בירושלים. החוקרת קציר מניחה שבשל העובדה שירושלים נכנעה, נשמר הצלב במקומו ב[[כנסיית הקבר]], שהרי [[אסלאם|המוסלמים]] התחייבו ב[[חוזה עומר|חוזה הכניעה]] לא לפגוע ברכושם הפרטי או הקהילתי של הנוצרים שנשארו בעיר. קציר מצביעה כי ב[[אירופה]] לא הרבו לעסוק בעניין גלגולי הצלב באותה עת, אך קרוב לוודאי כי לקחי הכיבוש הפרסי נחרתו עמוק בזיכרון הנוצרי.{{הערה|[[יעל קציר|קציר, יעל]], "גלגולי הצלב הקדוש" בתוך: [[בנימין זאב קדר|קדר, ב"ז]] (עורך), הצלבנים בממלכתם: מחקרים בתולדות ארץ ישראל- 1099- 1291, ירושלים, 1987, עמ' 243- 245}}
 
==בתקופה הצלבנית==