צימוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור לגרסה 20231296 מאת Ldorfman |
|||
שורה 5:
הצימוק מופיע מספר פעמים ב[[תנ"ך]] כמאכל הניתן כמתנה או כצידה הנלקחת לדרך עקב השתמרותו לאורך זמן. ב[[ארץ ישראל]] הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך ל[[דבלה]], ה[[תאנה]] המיובשת. שניהם פירות נפוצים בארץ וקלים לייבוש.
הצימוקים [[מתוק]]ים
==אופן עיבוד הצימוק==
שורה 12:
סוג הצימוק תלוי בסוג הענב. הזנים הנפוצים שאין בהם חרצנים הם תומפסון וסולטאנינה.
▲רת הוא חרצן הצימוק. בימים עברו לא היו זני ענבים ללא חרצנים ולצימוקים שנוצרו היו חרצנים שנקראו רת. טעמו של הרת [[מר]], אולם יש בו מידת חמיצות בדומה לטעמו של חרצן הענב. נהוג לאכול את הרת בעיקר [[המזרח הרחוק|במזרח הרחוק.]] חרצנים אלו מכילים כמות רבה של [[ויטמין E]], [[פלבונואידים]], [[חומצה לינולאית]] (חומצת שומן חיונית) ופרוסיונידים ([[Procyanidin]]), בעלי תכונות נוגדות חמצון.
== צימוק סולטנינה ==
צימוקי סולטנינה
הזן הזה הוכנס לראשונה לישראל על ידי מייסדי חברת '''נטיעות הדרום''' אשר נמצא באזור קיבוץ ניצנים, ליד [[הקרב על גבעה 69|גבעה 69]].
| |||