מדרש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור |
←שיטת המדרש: 32 נתיבות חכמה לפרשנות האגדות |
||
שורה 10:
כפעולה, "מדרש" מתייחס לשיטה של פירוש של פסוק מקראי. במסורת היהודית מחלקים את פרשנות המקרא לארבע שיטות עיקריות: [[פרשנות הפשט למקרא|פשט]] (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד ([[מיסטיקה]]). המדרש, כפי ששמו מעיד עליו, עוסק בעיקר בדרש, ומעט גם ברמז.
כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]]. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות ל[[תנאים|תנא]] [[רבי ישמעאל]], אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה. כמו כן, [http://www.yesmalot.co.il/midrash/mamarim/kmid01.asp ישנן 32 דרכים וצורות של פרשנות] האגדות. לדעת חלק מהחוקרים הדיונים המובאים בפני גיבורי המדרש לא התקיימו במציאות, והיו עיבוד ספרותי של בעל המדרש, לצורך הבאת השקפות דתיות ומוסר השכל שהיה רלוונטי לתקופתם.
במדרש [[בראשית רבה]] נפוץ השימוש ב'''פתיחתא''': היא מופיעה בתחילת הסימן ("הפרק" במדרש) ופותחת בדרשת "פסוק רחוק" מספרי אמ"ת ([[איוב]], [[משלי]] ו[[תהילים]]) או מספרי ה[[נביאים]]. לאחר עיסוק קצר או ארוך באותו "פסוק רחוק" משתלשלת הפתיחתא ומתחברת בסופו של דבר לפסוק הראשון שנקרא בפרשת השבוע. החוקרים מתחבטים בשאלה האם הפתיחתות נאמרו בשבת מול קהל בבית הכנסת, במטרה למשוך אותו "ולהכין" אותו לקראת הקריאה בתורה,{{הערה|1=[[יוסף היינמן]], דרשות בציבור בתקופת התלמוד, ירושלים תשל"א, עמ' 13}} או שמא מדובר בפלפול בית-מדרשי שנאמר לאוזני החכמים בלבד.{{הערה|1=י' פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה כרך א', עמ' 213-214}}
| |||