הספר הלבן (1939) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 17:
==הספר הלבן והצהרת בלפור==
 
הספר הלבן נתן פרשנות מצמצמת מאד למונח "[[בית לאומי לעם היהודי]]" שהופיעה ב[[הצהרת בלפור]] ושולבהושולב [[ועידת סן רמו#החלטות|בהחלטות ועידת סן רמו]]. נקבע בו כי "בית לאומי" אין פירושו מדינה יהודית, אלא האוטונומיה שממנה נהנה היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן פרסום הספר - עם מוסדות כמו [[ההסתדרות]], [[הסוכנות היהודית]], הקיבוצים והמושבים וכו' - היא כבר מהווה את "הבית הלאומי" במלואו ואל ליהודים לצפות לקבל יותר מזה.
 
כך, מנקודת ראותה של ממשלת בריטניה, הספר הלבן לא היווה ביטול של הצהרת בלפור אלא רק פרשנות שונה שלה. לעומת זאת, ראשי התנועה הציונית ראו בספר הלבן בבחינת ביטול בפועל של הצהרת בלפור והתכחשות של בריטניה להבטחותיה.
שורה 26:
בעקבות הספר הלבן התאחד היישוב היהודי בארץ נגד הבריטים ונגד הספר הלבן. אך משפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], החליטו "[[ההגנה]]" וה[[אצ"ל]] להפסיק את הפעולות נגד הבריטים ולהמשיך אך ורק בפעולות ה[[התיישבות]] ו[[העפלה|העלייה הבלתי-לגאלית]]. בן-גוריון טען אז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".{{מקור|מדויק}} על רקע החלטה זו של ה[[אצ"ל]] פרשה ממנו תנועת "האצ"ל בישראל", אשר לימים התפצלה אף היא ויצאה ממנה תנועת ה[[לח"י]] ("לוחמי חירות ישראל").
 
גם [[ערביי ארץ ישראל|הערבים תושבי ארץ ישראל]] התנגדו ל"ספר הלבן", ודרשו תחת זאת הפסקה מוחלטת של היתר העלייה מאירופה וביטול [[הצהרת בלפור]] והחלטתוהחלטות [[ועידת סן רמו#החלטות|ועידת סן רמו]] על ארץ ישראל כ[[בית לאומי לעם היהודי|ביתכבית הלאומי של העם היהודי]].
 
גם בבריטניה הושמעה ביקורת לספר, הן מצד האופוזיציה והן מצד המפלגה השלטת, שהתנגדו למדיניות של מקדונלד. בין הבולטים שבמתנגדים היו [[הנציב העליון]] לשעבר [[הרברט סמואל]] ושר המושבות לשעבר [[וינסטון צ'רצ'יל]].