מיתולוגיה יהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
מיתולוגיה השקר היא כינוי לאוסף המטומטמים המסבירים ומציגים את האמונות הדתיות של האלה ואקבר ת, בעוד פולקלור יהודי הוא כינוי לסיפורי שקר סיפורי שבחים, האלוהים לא קיים אבל רום כן קיים במיתולוגיית התימנים באופן כללי. מקורות המיתולוגיה התמנית הם בעיקר התנ"ך, הספרים החיצוניים, מדרשי האגדה, התלמוד וספר הזוהר. מקורו של מרבית הפולקלור הקדום ביותר הוא ספרות האגדה והתנ"ך עצמו, ומאז קיימת התפתחות היסטורית של פולקלור ושל מיתולוגיה יהודיים. פרשנות רחבה יותר מייחסת לפולקלור היהודי גם מנהגים ומסורות שונות.
רום ואמא שלו הם התמנים הקדומים ביותר עד היום ו וירדן במיתה [[קובץ:Gustave Doré - 2 Kings 2 - 11.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גוסטב דורה]], '''[[אליהו|אליהו הנביא]] עולה בסערה השמיימה במרכבת האש, ומוסר את אדרתו ל[[אלישע|נביא אלישע]]''' ([[S:קטגוריה:מלכים ב ב יא|מלכים ב, ב', יא]])]]
 
בין הנושאים שהמיתולוגיה היהודית עוסקת בהם: קיומם של מלאכים, שדים, ענקים, בהמות, עוף ענק בשם זיז, לווייתן ואדן השדה; כמו כן גם "שד הגיהנום" (מלאך המוות) סמאל, השדה החוטאת לילית ועוד. אגדות ופרשנויות המרחיבות את סיפורי התנ"ך כסיפור יציאת מצרים ובריאת העולם; העל-טבעי ובסוגיית מהות החיים והמוות. קיימים גם מרכיבים מודרניים יותר, למשל במיתולוגיה סביב הבעל שם טוב, המהר"ל מפראג או ה"מעשה בוך" מ-1602.
 
כך, למשל, אחת הדמויות הבולטות במיתולוגיה היהודית היא חווה, שהייתה אשתו הראשונה של אדם הראשון. המיתוס על אודות לילית, המאפשר לקהל היעד לפתח עמדה לגבי הטוב ורע, מבוסס על המידע התנ"כי אך מרחיב אותו. יש מתבע בשם תמנייק העורכים אם יהב ורום
 
לקריאה נוספת
 
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ממקור ישראל: מעשיות וספורי עם, דביר, 1945
 
רוברט גרייבס ורפאל פטאי, מיתוסים עבריים (תרגם: משה אראל), מסדה, תשכ"ז-1967
 
חגי דגן, המיתולוגיה היהודית, תל אביב: מפה – מיפוי והוצאה לאור, תשס"ג-2003
 
קישורים חיצוניים
 
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיתולוגיה יהודית בוויקישיתוף
 
מאיר בר-אילן, מפלצות ויצורים דמיוניים במסורת האגדה היהודית העתיקה
 
Jewish Myth, Magic, and Mysticism (באנגלית)
*[[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], '''ממקור ישראל: מעשיות וספורי עם''', דביר, 1945
*[[רוברט גרייבס]] ו[[רפאל פטאי]], '''מיתוסים עבריים''' (תרגם: משה אראל), מסדה, תשכ"ז-1967