אונג סן סו צ'י – הבדלי גרסאות

'''אונג סן סו צ'י''' (ב[[בורמזית]]: [[קובץ:AungSanSuuKyi1.png|100px]]; נולדה ב-[[19 ביוני]] [[1945]] ב[[יאנגון]] (ראנגון) אשר ב[[מיאנמר]] (בורמה). סו צ'י היא יושבת הראש של מפלגת [[הליגה הלאומית לדמוקרטיה]] בבורמה ונחשבת לאחת הפעילות הבולטות בעולםבארצה למען קידום הדמוקרטיה וזכויות אדם. בשנת [[1990]] ניצחה מפלגתה בבחירות הכלליות, אך הכת הצבאית אשר שלטה אז סירבה לוותר על השלטון. בשנת [[1991]] זכתה ב[[פרס נובל לשלום]] על פעילותה לקידום הדמוקרטיה בבורמה תוך דבקות בדרך של התנגדות לא אלימה ברוח תורתו של [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי]], ממנו הושפעה עמוקות.

סו צ'י היא בתם הצעירה של הגנרל [[אונג סן]] ושגרירתוקין-צ'י, שהייתה שגרירת בורמה בהודו ונפאל קין צ'י. אביה ניהל את המשא ומתן מול הבריטים בעניין עצמאותה של בורמה, ועם השבטים הצפוניים על הקמת האיחוד של בורמה, אך נרצח בידי יריבים פוליטיים מבית בשנת [[1947]], שנה לפני קבלת העצמאות. סו צ'י הצעירה עברה עם אמה השגרירה ל[[ניו דלהי]], ובשנת 1964 השלימה את לימודיה בקולג' "ליידי שרי סרי-ראם" אשר בבירה ההודית. מיד לאחר מכן עקרה לבדה לבריטניה, ובשנת [[1969]] קיבלה מטעם [[אוניברסיטת אוקספורד]] תואר שני (MA) בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה. היא עברה ל[[ניו יורק]], שם עבדה כשלוש שנים עבור האו"ם בתקופה בה בן ארצה, [[או תאנט]], שימש כמזכירו הכללי של הארגון.

בשנת [[1971]] נישאה לד"ר מייקל אריס, מומחה לענייני טיבט מאוניברסיטת אוקספורד אף הוא. לזוג נולדו שני ילדים: אלכסנדר (בשנת 1972) וקים (בשנת 1977). בני הזוג התגוררו באוקספורד, אם כי סו צ'י שהתה לפרקים, לעתים עם בעלה, ביפן, הודו ובהוטן. קודם לנישואיה התגוררה ב[[ניו יורק]], שםבמקביל עבדה כשלושכחוקרת שניםלתואר עבור האו"ם בתקופה בה בן ארצה, [[או תאנט]],שני שימשבנושא כמזכירוספרות הכלליבורמזית שלבאוניברסיטת הארגוןלונדון.

בשנת [[1988]] הוזעקה סו צ'י במפתיע לבורמה כדי שתוכל לסעוד את אמה אשר מצבה הידרדר בעקבות אירוע מוחי חריף. באותם ימים סערו בבורמה הרוחות נוכח המדיניות הכלכלית הכושלת מבית מדרשו של הגנרל הבכיר [[נה וין]]. נה וין שלט בבורמה ביד ברזל מאז חולל בשנת [[1962]] הפיכה צבאית והדיח את ראש הממשלה דאז [[או נו]] אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות.

בגין הלחץ הציבורי התפטר נה וין ב-[[23 ביולי]] [[1988]], אך הפגנות הענק בדרישה ל[[דמוקרטיה|דמוקרטיזציה]] לא שככו. הדיקטטור הפורש הבהיר בנאום ההתפטרות כי לא ישלים עם הימשכותהמשך המחאה וכי "הצבא לא יירה עוד כדי להזהיר כי אם במטרה לפגוע". בהתחייבות זו הוא עמד, וכוחות הביטחון אכן דיכאו את ההפגנות באכזריות יוצאת דופן תוך רצח של אלפי מפגינים, בהם נזירים בודהיסטים{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/7012158.stm BBC NEWS {{!}} Asia-Pacific {{!}} Burma's 1988 protests]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

במהלך התקופות שבהן הושמה במעצר בית אמרה סו צ'י כי הקפידה לשמור על אורח חיים פעיל אשר כלל מדיטציה יומית וקריאת ספרים רבים. כמו כן היא הרבתה להאזין לרדיו, בעיקר ל-[[BBC]], שם גם שמעה על הכוונה להעניק לה את פרס נובל לשלום. בשלל ריאיונותראיונות שבה והדגישה כי מבחינתה מעצר הבית לא היה עונש כבד וכי התנאים היו נוחים לאין ערוך בהשוואה לחבריה למאבק אשר נכלאו בבתי הכלא הידועים לשמצה של בורמה.

ב[[הבחירות הכלליות במיאנמר (2015)|בחירות הכלליות אשר נערכו בנובמבר 2015]] זכתה מפלגתה של סו צ'י ברוב גדול של 80 אחוז מקולות הבוחרים{{הערה|{{ynet||ניצחון ענק לאופוזיציה במיאנמר: 80% תמיכה |4722917|9 בנובמבר 2015|}}}}. הנשיא סיין כבר ציין כי לא יתנגד לבחירתה של סו צ'י לנשיאה אם ירצה זאת העם{{הערה|1=[http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-19776164 BBC News - Burma's Thein Sein: 'Aung San Suu Kyi could be president']{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. אך בחוקה הבורמזית נכתב כי לא ייבחר לנשיא מי שבני משפחתו הקרובה הם נתינים זרים (ילדיה של סו צ'י אינם אזרחי בורמה, אחיה אמריקני ובעלה היה בריטי). כל שינוי בחוקה מחייב רוב של לפחות 75% מחברי הפרלמנט, אך הואיל ו-25% מהמושבים בכל גוף נבחר בבורמה משוריינים לנציגי הצבא, ברור כי כל תמורה מחייבת הסכמה או לפחות אי התנגדות של הגנרלים. סו צ'י עצמה בטוחה ביכולתה לנהל דיאלוג ולשכנע את הצבא להסכים לתיקונים ברוח הדמוקרטיה בחוקה, לבד מסעיף בדבר מינוי נשיא היא מתנגדת לסמכות שמקנה החוקה למפקד הצבא ליטול את מושכות השלטון אם יחוש כי המדינה בסכנה.

* {{imdb title|0112495|title=מעברBeyond לרנגוןRangoon}}

* {{imdb title|1333634|title=Burma VVJ: Reporter i et lukket land}}