שד"ר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל]] הוסיף להתפתח ולהשתכלל מוסד השד"רות.
ב-[[1726]] הוקם '''[[ועד פקידי קושטא]]''' ב[[איסטנבול]] על מנת לתמוך ביהודי [[ארץ ישראל]] בכלל ויהודי [[ירושלים]] בפרט באמצעות גיוס כספים שיטתי ברחבי האימפריה העותמאנית ותפוצות ישראל נוספות. בירושלים הוקם במקביל "כולל עיה"ק (עיר הקודש) ירושלים" (או "כולל הספרדים בירושלים"), כלומר ועד מקומי שתפקידו היה לחלק את הכספים בירושלים לפי תקנות הוועד. וכך גם בערים נוספות בארץ.
במהלך [[המאה ה-19]] המשיכה תופעת השליחות, מסעותיהם התרחבו לקהילות רחוקות כגון [[מרכז אסיה]], [[ארצות הברית]] ואפילו [[אוסטרליה]]. מתקופה זו ידועים פרטים על שד"רים רבים שנשלחו מארץ ישראל על ידי ראשי הקהילות ב[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]] ו[[טבריה]] אל קהילות הגולה כדי לאסוף כספים{{הערה|בקהילות שונות הצטברו כספים של [[ירושה|ירושות]], עזבונות, נדבות ונדרים שהקדישו אנשים במהלך השנים לטובת ארץ ישראל או ירושלים}} ולגייס תרומות למען קיום קהילותיהם בארץ. כספים אלו שימשו למימון הקמת מפעלי תורה וחסד, [[ישיבה|ישיבות]], [[בית יתומים|בתי יתומים]], ל[[היציאה מן החומות|בניית שכונות חדשות מחוץ לחומות]] [[העיר העתיקה]] בירושלים ו[[גאולת הקרקע]] כאשר הותר הדבר לפי [[פירמן]] ואחר לפי [[החוק העות'מאני]]{{הערה|קניית נכסים ובמיוחד קרקעות הייתה כמעט בלתי אפשריות עד לשלהי השלטון העות'מאני בשל חוקים שונים שנאכפו בקפידה נגד היהודים בארץ.}}.,
| |||