הבדלים בין גרסאות בדף "יהדות מקדוניה הצפונית"

אין תקציר עריכה
(מה שנכון נכון...)
'''יהדות מקדוניה''' היא מהעתיקות באירופה, אך רובה ככולה הושמדה בשואה וכיום יש במדינת מקדוניה כ-250 יהודים בלבד.
#הפניה [[מקדוניה#הקהילה היהודית]]
 
== היסטוריה==
ראשוני המתיישבים היהודים הגיעו למקדוניה כבר במאות [[המאה ה-3|ה-3]] ו[[המאה ה-4|ה-4]]. היהודים ישבו אז בערים [[סקופיה]], [[שטיפ|שטובי]], [[ביטולה]], סטרומיצה, [[דויראן (עיר)|דוויארן]] ו[[אוחריד]].
 
בזמן השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] גדל מספר היהודים במדינה והחלה הגירת יהודים מרחבי האימפריה למקדוניה. העיר [[ביטולה]] (בפי היהודים - מונאסטיר) הפכה למרכז יהודי חשוב והגיעו אליה יהודים מ[[ספרד]], [[פורטוגל]] ו[[אלבניה]].
 
יהודי מקדוניה קיבלו באהדה את התנועות ה[[משיח]]יות שהובילו [[שלמה מולכו]], [[שבתי צבי]], [[דוד הראובני]] ו[[נתן העזתי]].
 
בראשית [[המאה ה-20]] היגרו יהודים רבים ממקדוניה, בעיקר מהעיר מונאסטיר (אשר מאוחר יותר שונה שמה לביטולה), ל[[צ'ילה]] ולארצות הברית. עד היום ישנה קהילה גדולה של יהודים מקדונים בצ'ילה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], עם איחוד מדינות [[יוגוסלביה]], היו במקדוניה כ-7,000 יהודים, רובם היו [[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]] דוברי [[לאדינו]] ומיעוטם [[אשכנזים]]. ערב [[מלחמת העולם השנייה]] היו במקדוניה כ-7,800 יהודים מהם כ-3,800 בסקופיה, 3,300 בביטולה וכ-550 בשטיפ. במהלך המלחמה סופחה מקדוניה כמחוז של בולגריה. השלטון הבולגרי רדף את היהודים באזורים שסופחו לבולגריה משכנותיה.{{הערה|ג'ני לבל, "[http://mayaeh.tau.ac.il/wp-content/uploads/moreshet/_repositoryTL15/1000332010.pdf שואת יהודי יוגוסלאביה, הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו"], חוברת פעמים, מכון בן צבי, 1986, עמודים 62-75.}}
 
במרץ [[1943]] נערכו [[אקציה|אקציות]] בכל רחבי מקדוניה על ידי שוטרים וחיילים בולגרים. לפי רישומי משרד הפנים הבולגרי נעצרו במקדוניה 7,826 יהודים מתוכם: 3,290 בסקופיה, 3,296 בביטולה, ו-546 ב[[שטיפ]]. ב[[סטרומיצה]], [[ולס (מקדוניה)|ולס]] ו[[גבגליה]] נעצרו 26 יהודים. לקבוצה זו צורפו בהמשך 27 יהודים מהעיר [[פירוט]] ו-42 יהודים מתראקיה היוונית שלא נעצרו באקציה הראשונית. מרבית היהודים, 7,215 במניין, הועברו ב-11 במרץ למחנה המעצר שהוקם במפעל הטבק "מונופול" שבעיר סקופיה, שם עשו את הימים הבאים על דרגשי העץ של המפעל, עשרה על דרגש, נעולים ומוקפים על ידי החיילים הבולגרים. 11 יהודים הצליחו להימלט מהמעצר ו-76 שוחררו בשל היותם בעלי אזרחות זרה. קבוצת המגורשים הובלה בשלושה טרנספורטים (22, 25 ו-29 במרץ, 80 יהודים בקרון בקר) למחנה [[טרבלינקה]], שם נרצחו 7,144 יהודים.{{הערה|קשלס, חיים, '''תעודות ומסמכים''', בתוך: אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.}} היהודים היחידים ששרדו היו כמה עשרות צעירים שזמן קצר לפני הגירוש ברחו להרים והצטרפו לפרטיזנים שנלחמו בצבא הבולגרי. רבים מהם נהרגו בקרבות ובהם גם [[אסתר עובדיה|אסתריה עובדיה]] ("מארה") בת ה-22.{{הערה|שלמה אלבוחר, '''קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה''' : עיר יהודית עתיקה שיהודים אין בה - אש טרבלינקה אכלתם; הוצאת הספרייה הציונית, הפקה והפצה: [[מוסד ביאליק]], ירושלים תשס"ה 2005; פתח דבר, עמ' 1.}}
 
בראשית [[המאה ה-21]] מתגוררים כ-250 יהודים במקדוניה, רובם בסקופיה.
במרץ 2011 נחנך במרכז סקופיה מוזיאון לזכר יהודי מקדוניה שהושמדו בשואה. בטקס שהתקיים נכח ונשא נאום השר לעניינים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה, [[משה יעלון]].
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}