קבורה המונית – הבדלי גרסאות

הוסרו 5 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
מ (בוט החלפות: \1הכ\2\3, \1מיליונ\2)
אחת הסיבות העיקריות בהיסטוריה לקבורה המונית היא [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגית]]. לעתים מדובר בתמותת מספר גדול של אנשים, עקב מגפה או אסון טבע, בהיעדר אפשרות להחזיק בגופות רבות לאורך זמן, ונוצר הצורך לקברם במהירות מסיבות תברואתיות ועל מנת למנוע התפשטות [[מגפה|מגפות]].
 
דוגמה לקבורה המונית אפידימיולוגית, ניתן לראות ב[[הקטקומבות של פריז|קטקומבות של פריז]], שם הועברו לקבורת המונים  כנראה מיליוני גופות עוד בתקופת  [[לואי השישה עשר, מלך צרפת|לואי השישה עשר]]  בבית העלמין [[פר לשז]], לאחר שנפטרו ממחלת הדבר.
 
קיימת מחלוקת בקרב ה[[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגים]] בנוגע לקבורה המונית לאחר אסון טבע,  האם קבורה המונית אכן מסייעת בהפחתת מגפות באופן משמעותי. הטענה הרווחת היא, כי במקרים של גופות הפזורות בשטח ללא יכולת פינוי משמעותית, לדוגמה לאחר אסון טבע, הנותרות בחום במשך ימים, חשופות לפגעי מזג האוויר, עלול להתפתח ריקבון הבשר, שבתורו יעודד זבובים להטיל רימות בבשר, ולהעביר זיהומים מהגופות תוך זמן קצר. הטענה היא, כי דבר זה עלול להגדיל את הסיכון להתפרצות של [[דיזנטריה]], [[שלשול]], [[דיפתריה]] או [[טטנוס]], מחלות שהיו עלולות בעבר לסכן חיים.  כיום, למרות אי הנוחות שבכך, יש הטוענים כי הזיהומים האפשריים אינם מסכנים חיים, והסיכון הבריאותי לאחר אסונות טבע מוגבל, ואינו מחייב קבורה המונית מיידית. מנגד, באזורי אסון שהנגישות אליהם מוגבלת, ייתכן כי מחלות אלה כן עלולות לסכן חיים.
154

עריכות