הבדלים בין גרסאות בדף "לואי השני, נסיך דה קונדה"

מ
רווח
מ (רווח)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הוא היה בנם הבכור של [[אנרי השני דה מונמורנסי|אנרי השני]] ל[[בית בורבון]] (דודו של [[אנרי הרביעי מלך צרפת]]) ושל שרלוט דה מונמורנסי. למד שש שנים בקולז' הישועי בעיר [[בורז']] שבמרכז צרפת, ואחר כך למד [[מתמטיקה]] ורכיבה על סוסים באקדמיה המלכותית ב[[פריז]]. משסיים את חוק לימודיו הוצג בפני המלך [[לואי השלושה עשר]] ([[19 בינואר]] [[1639]]) ואביו השיאו לאחייניתו של [[הקרדינל רישלייה]]. ב-[[1640]] הצטרף לצבא הצרפתי ב[[חבל]] [[פיקרדי]] והשתתף בכיבוש העיר [[אראס]] מידי הספרדים. ניצחונו הראשון כמצביא היה ב[[קרב רוקרואה]] (בצפון צרפת) שבו הביס את ה[[ספרד]]ים ([[19 במאי]] [[1643]]). קרב רוקרואה היווה ציון דרך לקץ עליונותה הצבאית של ספרד באירופה, ולעליית זו של צרפת. פיקד על הצבא הצרפתי ב[[גרמניה]], ויחד עם [[המרשל טורן]] נחל ניצחונות בקרב [[פרייבורג]] ([[3 באוגוסט]] [[1644]]) ו[[נורדלינגן]] (3 באוגוסט [[1645]]). ב-[[1646]] כבש מספר ערים מידי הספרדים ב[[פלנדריה]]. נשלח על ידי [[הקרדינל מזראן]] ל[[קטלוניה]] שבספרד, שם הפסיד ב[[קרב לרידה]] ([[18 ביוני]] [[1647]]), אך בשנה שלאחריה זכה בניצחון על ספרד ב[[קרב לאנס]] בצפון צרפת ([[19 באוגוסט|19]] - [[20 באוגוסט]] [[1648]]).
 
ב-[[26 באוגוסט]] 1648 פרץ מרד ה[[פרונד]] בפריז נגד בית המלוכה הצרפתי. בספטמבר 1648 העוצרת [[אן מאוסטריה]] ביקשה את עזרתו של דה קונדה. הוא גייס אנשי צבא, הטיל [[מצור]] על פריז (ינואר- מרץ [[1649]]) וכבש אחד ממבצריה. אנשי ה[[אצולה]] מבין המורדים ביקשו עזרה מ[[ספרד]] ומ[[בית הבסבורג]]. אך רוב חברי הפרלמנט של פריז לא אבו לתת לבית הבסבורג דריסת רגל מחודשת בענייניה של צרפת. הפרלמנט הכריז על תמיכתו בבית המלוכה, והשלב הראשון של מרידות הפרונד הגיע לקיצו ([[28 באוגוסט]] [[1649]]).
 
אך הסדר לא הושב על כנו. דה קונדה, שרצה לתפוס את מקומו של מזראן בחצר המלוכה, ניסה לגייס לצידו את האצולה. ב-[[18 בינואר]] [[1650]] ציווה מזראן על מעצרו של קונדה. הוא שוחרר ב-[[13 בפברואר]] [[1651]], לאחר שמזראן נמלט ל[[גרמניה]] בעקבות צו גירוש שהוטל עליו על ידי הפרלמנט של פריז. דה קונדה כרת ברית עם ספרד והבטיח להפוך את צרפת ל[[רפובליקה]]. ב-[[8 בספטמבר]] 1651 המלך [[לואי הארבעה עשר]], שהיה בן 13 שנה בלבד, החליט לקחת לידיו את מוסרות השלטון. בנובמבר של אותה שנה המלך הצעיר קרא למזראן לשוב לפריז. אך דה קונדה התקדם אל עבר פריז וכבש את העיר ([[2 ביולי]] [[1652]]). דה קונדה לא היה מסוגל לשלם לחייליו, ופריז נמצאה במצוקה כלכלית. ההמון השתלט על העיר והצבא המלכותי הטיל שוב מצור על פריז. בספטמבר 1652 דה קונדה נמלט לספרד והפך לגנרל בצבא הספרדי.