הבדלים בין גרסאות בדף "פיאג'ו"

נוספו 84 בתים ,  לפני 4 שנים
(הרחבה)
פיאג'ו הוקמה בשנת [[1884]] על ידי רינלדו פיאג'ו כחברה לייצור קרונות וקטרי [[רכבת]] בפונטדרה, [[פיזה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] החלה החברה לייצר [[מטוס]]ים. ייצור מטוסים ומטוסי קרב המשיך גם ב[[מלחמת העולם השנייה]] והפך את מפעלי החברה ליעד הפצצות של [[בעלות הברית]] שהחריבו את מפעל הייצור המרכזי.
 
לאחר המלחמה הגה אנריקו פיאג'ו, בנו של רינלדו, את הרעיון לשקם את החברה באמצעות ייצור כלי רכב זול שהתאים לאיטליה שהשתקמה מהריסות המלחמה. הוא הפקיד את התכנון בידיו של קורדינו ד'אסניו שתיכנן את כלי הרכב הדו גלגלי הידוע בשם וספה (ב[[איטלקית]]: צרעה). הווספה לא דמתה לאופנועים המוכרים עד אז, ולמרות ששאבה רעיונות מאופנוע של חברת קאשמן ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] מ-[[1936]], היא למעשה המציאה את משפחת הקטנועים כפי שהיא מוכרת כיום. הווספה המקורית צוידה ב[[תיבת הילוכים]] ידנית, מנוע [[מחזור שתי פעימות|שתי פעימות]] בנפח 100 [[מטר מעוקב|סמ"ק]] ומבנה [[מתכת]] אחוד ששימש כ[[שלדה]] וחיפוי. בנוסףעל לכךבסיס משפחת הוספה, פיתחה פיאג'ו דגםכלי שלרכב [[אופנייםמסחריים עםקלים מנועבעלי עזר]]שלושה גלגלים מסדרת [[פיאג'ו צ'אואפה]], אשר היווה פריצת דרך חדשנית בשילוב של רכב מנועי בעל מכלולים מכניים פשוטים מאד, קל וזול במיוחד. דגם זה ממשיך להיות מיוצר ברציפות ובשינויים מינוריים יותרהמיוצרים מ-70עד שנההיום.
 
הצלחת הווספה הביאה לייצורה ברישיון במקומות נוספים בעולם. תוך עשור מכרה פיאג'ו כבר יותר מ[[שמות מספרים|מיליון]] יחידות מהווספה והן הכניסו הכנסות גבוהות שסימנו את השלמת שיקום החברה וההתמקדות בתחום הדו גלגלי כתחום ראשי. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וה-[[שנות ה-60 של המאה ה-20|60]] הורחבה משפחת דגמי וספה וכללה קטנועים בנפחי מנוע שונים מ-50 ועד 200 סמ"ק וכלי רכב מסחריים קלים בעלי שלושה גלגלים מסדרת [[פיאג'ו אפה]]. ב-[[1957]] החל ייצורה של [[מכונית מיקרו|מכונית זעירה]] במשקל של פחות מ-400 [[קילוגרם]] שנקראה [[וספה 400]]. מנוע המכונית היה מסוג שתי פעימות בנפח 400 סמ"ק שסיפק כ-18 [[כוח סוס]]. מהירותה המרבית של המכונית הייתה 90 [[קילומטר לשעה]].
 
ב-[[1959]] עברה השליטה בחברה לידי משפחת אניילי שהייתה גם בעלת [[פיאט]]. ב-[[1964]] הופרדו חטיבת ייצור הקטנועים מחטיבת מוצרי ה[[תעופה]] והוקמה חברת "פיאג'ו ארו" לתחום התעופה. בשנת 1967 הציגה החברה דגם של [[אופניים עם מנוע עזר]] מסדרת [[פיאג'ו צ'או]], אשר היווה פריצת דרך חדשנית בשילוב של רכב מנועי בעל מכלולים מכניים פשוטים מאד, קל וזול במיוחד. דגם זה ממשיך להיות מיוצר ברציפות ובשינויים מינוריים יותר מ-40 שנה.ב-[[1969]] רכשה פיאג'ו את יצרן האופנועים ג'ילרה שהיה בעל עבר מפואר ב[[מרוצי אופנועי גרנד פרי|מרוצי הגרנד פרי]].
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] וה-[[שנות ה-80 של המאה ה-20|80]] ייצרה פיאג'ו דגמי קטנועים קטנים נוספים, אך משפחות הווספות נותרה עדיין המוצר העיקרי שהלך והתיישן. לקראת סוף שנות ה-80 תוכנן ויוצר דגם וספה חדש לחלוטין שכונה קוזה ועשה לראשונה שימוש בחיפוי [[פלסטיק|פלסטי]] במקום החיפוי המתכתי, אך עדיין עשה שימוש במנועי שתי פעימות שהשימוש בהם הלך ופחת מסיבות של [[איכות הסביבה]]. התחרות העזה מצד יצרני הקטנועים מ[[יפן]] ו[[המזרח הרחוק]] שהציעו קטנועים בעלי תמסורת אוטומטית ומנועי [[מחזור ארבע פעימות|ארבע פעימות]] הביאה את פיאג'ו להפסדים ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]].