שיחה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) |
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) |
||
שורה 205:
::::::::::::הוויכוח עקר. אני אוהב עליה וציונות. לא עוד מכבסת מילים. הפליטים היהודים ממדינות ערב הם בראש וראשונה הפליטים היהודים ממדינות ערב גם אם חלק מהם הגיעו ממניע ציוני כי הם עונים הן להגדרת הפליט של האו"ם והן לזו שניסחה ממשלת ישראל בחוק. המדינה לא קמה ולא מתקיימת ולא נופלת בזכות מושג זה או אחר אלא משום שיש מי שמוכן לשפוך את דמו למענה בלי קשר אם הוא נושא עמו שיח פליטות או שלא. מדינת ישראל שברה את מטה הנדודים של פליטיה ודבקה בשיח הפליטות והזכויות שהוא טומן בחובו. ובסוף הוויקיפדיה העברית תכיר בשיח הפליטות של אזרחי ישראל יוצאי מדינות ערב. [[משתמש:האנציקלופדיסט|האנציקלופדיסט]] • [[שיחת משתמש:האנציקלופדיסט|שיחה]] • ט"ו באדר ה'תשע"ז • 19:40, 12 במרץ 2017 (IST)
:::::::::::::הוויכוח לא עקר אלא מהותי, אין זהות בין הפליטים היהודים מארצות ערב ומאיראן לבין העולים לישראל ואין זהות בין העולים לישראל מארצות ערב ומאירן לבין הרדיפות שנרדפו יהודי אותן מדינות. יש חפיפה מסויימת של קבוצת אוכלוסייה שגם מוגדרת כפליטים וגם מוגדרת כעולים, אולם יש גם קבוצה משמעותית של פליטים שלא הגיעו לישראל וקבוצה משמעותית של עולים שלא הגיעו לישראל בשל רדיפות, כלומר לא הגיעו כפליטים. תודה לאל שהמדינה לא קמה ולא מתקיימת ולא נופלת בזכות מושג זה או אחר אבל כשאנחנו כותבים אנציקלופדיה אנחנו צריכים להיות מדוייקים ולהשתמש בכל מושג בהקשרו הנכון. מה עוד שאני לחלוטין לא מסכים עם מלוא ההגד שלך ש"מדינת ישראל שברה את מטה הנדודים של פליטיה ודבקה בשיח הפליטות והזכויות שהוא טומן בחובו." אלא רק עם חציו הראשון "מדינת ישראל שברה את מטה הנדודים של הפליטים אשר עלו אליה" בעוד "הדבקות בשיח הפליטות והזכויות שהוא טומן בחובו" נובעת מסיבות פוליטיות ונועדה לתעמולה כלפי חוץ. ולסיכום אני מסכים שהוויקיפדיה העברית כבר הכירה, הכרה מלאה, בשיח הפליטות של אזרחי ישראל יוצאי מדינות ערב כאשר הוא בהקשרו הנכון. הקשר שלא קיים ואין לו ביסוס במקרה שלפנינו אלא אם הכותב יוצא בגישה אנטי ציונית קיצונית, אולי אפילו מתוך שנאת הרעיון הציוני. • [[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]] - [[שיחת משתמש:XX-59-40|שיחה]] 20:58, 12 במרץ 2017 (IST)
::::::::::::::גם אם "הדבקות בשיח הפליטות והזכויות שהוא טומן בחובו" נובעת מסיבות פוליטיות ונועדה לתעמולה כלפי חוץ (דווקא ההכרה הבינ"ל בשיח הפליטות היהודי קדמה להכרה בישראל, ראה החלטה 242, ועידת מדריד, מפת הדרכים, מתווה קלינטון) עדיין זה השיח השלט כיום בארץ. והשילוב שיזמה ועדת ארז ביטון את סיפור היציאה והגירוש של הפליטים היהודים ממדינות ערב בתוכנית הלימודים בארץ לא בחו"ל הוא ההוכחה שמדובר בהכרה של המדינה בשיח של חצי מאוכלוסייתה שהושתק במשך 50 שנה כפי שהושתקה [[השואה]] של יהודי צפון אפריקה וכפי שעמוד האש התעלמה מתרומת המזרחים לתקומת ישראל וכפי שהמזרחים מודרים מ[[פרס ישראל]] וממוקדי השפעה נוספים כאקדמיה ובית המשפט העליון. וכך גם היום הרשמי שנקבע לציון היציאה והגירוש הוא הל' בנובמבר בכל שנה החל מ-2014. וההקשר הנכון להעלות את סיפורה ותביעותיה של הפליטות היהודית הוא בכל מקום שמקבילתו הפלסטינית מככבת. כי מקור שתי בעיות הפליטים חד הוא - התוקפנות הערבית בתש"ח. ולא יכול ליכון שלום צודק ובר קיימא ללא התייחסות לכאב של שתי הפליטויות. [[משתמש:האנציקלופדיסט|האנציקלופדיסט]] • [[שיחת משתמש:האנציקלופדיסט|שיחה]] • ט"ו באדר ה'תשע"ז • 06:06, 13 במרץ 2017 (IST)
| |||