תאונת פגע וברח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
שורה 15:
בניגוד למדינות אחרות, בישראל העבירה מתייחסת אך ורק לחובה לבדוק אם נגרמו נפגעים בתאונה ובמידת האפשר להגיש להם עזרה. בארצות הברית, להבדיל, העבירה מתייחסת לאי הזדהות הנהג המעורב בפני רשויות החוק.
 
בישראל מתרחשות מדי שנה בממוצע מעל 700 תאונות פגע וברח עם נפגעים, מתוכם כ-18 תאונות קטלניות בהן נהרג אדם אחד או יותר{{הערה|[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/file/pga_brah2011.pdf תאונות פגע וברח תמונת מצב], אתר אור ירוק, 2011}}. בשנים 1996-2008 נתפסו או הסגירו את עצמם כ-70% מהנהגים בתאונות פגע וברח קטלניות{{הערה|{{ynet|הלל פוסק|מגפת פגע וברח - האמת מאחורי ההיסטריה|3612234|25 באוקטובר 2008|}}}}.
 
אף על פי שהעונש המרבי על הפקרה הוא 7 או 9 שנות מאסר, במשך השנים הסתפקו בתי המשפט בגזירת עונשים של מספר חודשי מאסר עד שנתיים, במקרים בהם ההפקרה הייתה העבירה העיקרית. העלאת רף הענישה הסתמנה בשנת 2010 כאשר השופט גורפינקל פסק שש שנות מאסר על הפקרה בנוסף לעונש חמור ביותר על הריגה. בית המשפט העליון הקל בעונש, וקבע עונש של ארבע שנות מאסר על עבירת ההפקרה תוך שהוא קובע: "יש להניח כי פסק דין זה יהווה נדבך להעלאה הדרגתית של רף הענישה"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/470/022/e06/10022470.e06.htm ע"פ 2247/10, שי סימון נגד מדינת ישראל], סעיפים 82, 87, 88}}.
שורה 21:
למרות שהחוק מטיל את חובת העצירה על נהג הרכב בלבד, הרשיעו בתי המשפט נוסעים ברכב בעבירה של סיוע להפקרה, ואלו נדונו לעונשים של עד שנתיים וחצי מאסר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/01/260/036/G09/01036260.g09.htm רע"פ 3626/01]}}{{הערה|{{nrg|אחיקם משה דוד|9 שנות מאסר בפועל לדורס הילדה טל זינו|956/014|20 באוקטובר 2009|}}}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/470/022/e06/10022470.e06.htm ע"פ 3164/10, שלום ימיני נגד מדינת ישראל]}}.
 
בשנת 2011 חלה החמרה נוספת ברמת הענישה. שי סימון שדרס למות את מיטל אהרונסון וברח נידון ל-14 שנות מאסר, אך עונשו קוצר בבית המשפט העליון ל-9 וחצי שנות מאסר, וטל מור שדרס למות את שניאור חשין (בנו של השופט [[מישאל חשין]]) ונמלט נידון ל-12 שנות מאסר, וערעורו בבית המשפט העליון נדחה.{{הערה|{{ynet|שחר הזלקורן|הערעור נדחה - הורג ומפקיר שניאור חשין לכלא|4399122|1 ביולי 2013|}}}}
באותה שנה הגישו חברי הכנסת [[זאב בילסקי]], [[דב חנין]], [[זבולון אורלב]], [[אריה ביבי]] ו[[ציפי חוטובלי]] הצעת תיקון ל[[חוק זכויות נפגעי עבירה]] המעגן את מעמד נפגעי עבירת הפקרה לאחר תאונה בדיונים על [[הסדר טיעון|הסדרי טיעון]] עם העבריינים{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3364.rtf הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת הפקרה לאחר תאונה), התשע"א–2011]}}. ביולי 2011 החליטה הממשלה לתמוך בתיקון זה לחוק{{הערה|{{החלטת ממשלה|2011|3540|החלטה מס. חק1971/ של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 10.07.2011 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 28.07.2011|32}}}}. התיקון לחוק אושר בדצמבר 2011.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp?HodID=9460 אושר סופית: נפגעי פגע וברח ייכללו בחוק זכויות נפגעי עבירה וקולם יישמע בהליך המשפטי] הודעת דובר הכנסת באתר הכנסת}}