צורי שגיא – הבדלי גרסאות

המגעים המדיניים נמשכו כשמונה שנים. בשנת [[1974]] נפסקו השיחות בעקבות הפרה של הפסקת האש על ידי הכורדים, שהונעו לכך בתורם על ידי האיראנים שחששו מפני כיבוש עיראקי של חבל ח'וזיסטן{{הערה|נמרודי, עמ' 159.}}. הכוחות העיראקים כללו בפעם זו שתי אוגדות [[שריון]] ו-12 חטיבות [[חי"ר]], עם סיוע כבד של [[ארטילריה]] ו[[חיל אוויר]]. הכוחות הכורדים אף הם השתכללו, וקלטו נשק שלל ישראלי מ[[מלחמת יום הכיפורים]]. בנוסף, עמדו לרשותם שלושה גדודי תותחנים איראניים, גדוד מרגמות 120 מ"מ וסוללת [[נ"מ]], איראניים אף הם{{הערה|נמרודי, עמ' 160.}}. שגיא פיתח מערכת הגנה גמישה שהתמודדה עם השריון העיראקי{{הערה|נמרודי, עמ' 160 - 161.}}. תוכניתו של שגיא יצרה התמודדות יעילה עם הצבא העיראקי, אולם העיראקים זכו להישגים מקומיים. בשלב זה, בדומה לסבב הקודם, משך שגיא אוגדה עיראקית למארב משוכלל שתוכנן על סמך [[אנלוגיה]] בין המדרונות התלולים של רכסי ההרים בראוואנדוז ובין [[יעד מבוצר]] (במילים אחרות: שגיא השתמש בארטילריה כדי לרתק את האוגדה, בעודו מניע את כוחותיו להתקפה דרך הערוצים שבין שלוחות ההר). בדומה לסבב הקודם, המארב הצליח והאוגדה העיראקית חדלה מלתפקד. שגיא חזר על שיטה זו מספר פעמים, לפי נמרודי. לאחר מכן עבר לשימוש מסיבי בנ"ט (טילי [[סאגר]] שהועברו מ[[ישראל]]), תוך שהוא משמיד שתי אוגדות עיראקיות נוספות{{הערה|נמרודי, עמ' 167.}}.

 

 

==לקריאה נוספת==