פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 10 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
ישראל הכריזה על עזה "ישות עוינת", ועקב כך טוענת כי היא אינה אחראית מבחינה משפטית לאוכלוסיית עזה ולא חייבת לעזור לה מעבר למינימום הנדרש כדי למנוע משבר הומניטארי. ישראל טוענת גם כי לא ניתן להתעלם גם מזכותה להגנה עצמית. לטענתה, מוטב להפעיל סנקציות כלכליות מאשר כוח צבאי, כדי ללחוץ על ממשלת חמאס בעזה להפסיק את התקפות הקסאמים על יישובים ישראלים (המהווים הפרה של אמנת ז'נבה, האוסרת תקיפת אזרחים).
 
ב[[ינואר]] [[2010]] קבעה [[ועדת טירקל (המשט לעזה)|ועדת טירקל]] כי לא נמצאו הוכחות להפרת זכויות האדם בעזה. לדברי הוועדה הצעדים שנקטה ישראל היו מידתיים ולפי כללי החוק הבינלאומי{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי ואביעד גליקמן|טירקל: הסגר חוקי, אין רעב ולא נפגעו זכויות|4017616|23 בינואר 2011||}}}}.
 
=== טיעונים משפטיים נגדיים===
ב-[[24 בינואר]] [[2008]], [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]] פרסמה הצהרה המגנה את ישראל, קוראת להסיר את המצור על רצועת עזה, לאפשר המשך אספקת מזון, דלק ותרופות, ולפתוח מחדש את מעברי הגבול{{הערה|[http://www.unhchr.ch/huricane/huricane.nsf/view01/7A7B2B76C0F3C3F6C12573DA00529096?opendocument SIXTH SPECIAL SESSION OF HUMAN RIGHTS COUNCIL CONCLUDES WITH CALL ON ISRAEL TO END SIEGE IMPOSED ON OCCUPIED GAZA STRIP]}}. לדברי ה[[ג'רוזלם פוסט]], זאת הייתה הפעם ה-15 בתוך פחות משנתיים שהמועצה גינתה את ישראל בהקשר של זכויות האדם ב"שטחים הפלסטיניים". ישיבות המועצה מוחרמות על ידי ישראל וארצות הברית.
 
באפריל 2007, בהודעה שפורסמה מטעם מזכ"ל האו"ם, נאמר כי הסגר הוא כ[[ענישה קולקטיבית]] של אוכלוסיית עזה ומנוגד לחוק הבינלאומי.{{הערה|{{ynet||הודעה שפורסמה מטעם מזכ"ל האו"ם נאמר כי ענישה קולקטיבית של אוכלוסיית עזה "מנוגדת לחוק הבינלאומי"|3465486|29 באפריל 2007|}}}}
 
ב[[מרץ]] [[2008]], מספר ארגונים בינלאומיים, ביניהם נציגי [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] בבריטניה וארגון [[אוקספם]], פרסמו דו"ח שלפיו המצב ההומניטארי ברצועת עזה הוא החמור ביותר מאז תחילת הכיבוש הישראלי ב-1967. הם דחקו בישראל להסיר את הסגר, וטענו כי הוא מהווה [[ענישה קולקטיבית]] נגד 1.5 מיליון תושבי רצועת עזה.{{הערה|{{ynet||אמנסטי ישראל נוקטת "ענישה קולקטיבית" בעזה|3548611|28 במאי 2007 |}}}}
 
[[ריצ'רד פאלק]], נציג מועצת האו"ם לזכויות האדם, פרסם מאמר שבו השווה את הסגר על עזה ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], וטען שהסגר הוא [[פשע נגד האנושות]]. בעקבות דברים אלה הכריזה מדינת ישראל על פאלק כ[[אישיות בלתי רצויה]]{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב, טלי גולדשטיין, פנחס וולף ומערכת וואלה! חדשות|גורמים במשרד החוץ: פאלק לא רצוי פה|1398001|15 בדצמבר 2008|}}}}. ב-[[14 בדצמבר]] [[2008]] נחת פאלק בישראל על מנת לסייר בשטחי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]]. ישראל מנעה ממנו כניסה למדינה משום שהוגדר כאישיות בלתי רצויה וששליחותו מעוותת מכיוון שהוא מורשה לחקור רק הפרות זכויות אדם שנעשו על ידי מדינת ישראל{{הערה|{{הארץ|יואב שטרן|שליח האו"ם לבחינת זכויות אדם בשטחים גורש מישראל|1.1367290|15 בדצמבר 2008}}}}, וכן כיוון שלא תאם עם ישראל את הביקור{{הערה|שם=רויטרס|{{ynet|רויטרס|בכירה באו"ם זועמת: למה גורש השליח מישראל?|3639755|16 בדצמבר 2008|}}}}. פאלק גורש ל[[ז'נבה]]; לטענתו, הוא הוחזק במעצר במשך 15 שעות{{הערה|ריצ'רד פאלק, [http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2008/dec/19/israel-palestinian-territories-united-nations My expulsion from Israel], באתר [[הגארדיאן]], 19 בדצמבר 2008}} טרם הגירוש, אך בעיתונות דווח כי האיש גורש מיד עם נחיתתו{{הערה|שם=רויטרס}}{{הערה|{{ynet|AP|מועצת זכויות האדם של האו"ם גינתה את ישראל|3654719|12 בינואר 2009|}}}}.
 
== המצב מהטלת הסגר והלאה ==
בין השנים 2010-2007 ממשלת ישראל התירה מדי יום כניסה של כ-100 משאיות{{הערה|רוני סופר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3904342,00.html הקלות במעבר לעזה? השר כץ יגבש תוכנית], 13.6.10, אתר ynet}} עם מוצרי מזון בסיסיים לרצועת עזה. עד [[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה]], ב[[יוני]] [[2007]], עברו כ-475 כלי רכב עם סיוע הומניטארי במעברי הגבול מדי יום.
 
לאחר [[מבצע עופרת יצוקה]], נמשך הסגר על רצועת עזה, ולא הייתה כמעט אפשרות להכניס לעזה סחורה, והאפשרות להוציא ממנה סחורה נמנעה לחלוטין. ישראל אף שולטת על תחום [[מים טריטוריאליים|המים הטריטוריאליים]] ומונעת פריקת סחורה מאניות ישירות ברצועה. על פי דיווחי [[אונר"א]], שרבים מבכיריו בעזה הם בכירים גם בחמאס{{הערה|1={{ynet|יהונתן דחוח-הלוי (מאמר דעה)|אמת אחרת על אונר"א|3657863|19 בינואר 2009|}}}}, שירותי הבריאות נפגעו קשות כתוצאה ממחסור בציוד רפואי ומעיכובי תשלומים לעובדי בתי החולים. [[מעבר קרני]] נפתח לעתים רחוקות ולמשך פרקי זמן קצרים, דבר שגרם למחסור במוצרי מזון בסיסיים ברצועת עזה, ושיווק או ייצוא סחורות מהרצועה נאסר כחלק מהמדיניות. נכון לספטמבר 2015, מעבר קרני סגור, ונפתח בפעם האחרונה בשנת 2011. מעבר כרם שלום הוא מעבר הסחורות היחיד הפתוח בין רצועת עזה לישראל.
 
רשימת הסחורות אותן ישראל מתירה להכניס לרצועה כללה כמאה מוצרים בשנות הסגר הראשונות והייתה חסויה. טענת המדינה הייתה שחשיפתה עלולה לגרום "לפגיעה בביטחון המדינה ואף עלולה לפגוע ביחסי החוץ שלה"{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|למה אסור להכניס כוסברה לרצועת עזה? סוד ביטחוני|1.1200951|7 במאי 2010}}}}.
===המשטים לעזה===
{{ערך מורחב|ערכים=[[המשט לעזה (2010)]], [[המשט לעזה (2011)]]}}
בסוף [[מאי]] [[2010]] התקיים משט של כמה ספינות שיצאו מ[[טורקיה]] לעבר עזה. מטרת המשט על פי דברי מארגניו הייתה הבאת ציוד הומניטרי לתושבי רצועת עזה. ב-[[31 במאי]] 2010 פשט [[חיל הים הישראלי]] על הספינות שהיו בדרכן לעזה. במהלך ההשתלטות על אחת האוניות התרחש עימות אלים במסגרתו נהרגו תשעה מנוסעי האוניה (כמעט כל ההרוגים על הספינה, היו חברים בארגונים איסלאמיים קיצונים בטורקיה, וכמחציתם אף הכריזו על תקוותם למות כשאהידים{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=726616 פורסמו שמות הרוגי המרמרה: כמעט כולם חברים בארגונים איסלאמים קיצוניים], נענע10, 20.6.10}}.) ונפצעו מספר חיילים ועשרות נוסעים. בסיום הפעולה נעצרו הספינות ונגררו ל[[נמל אשדוד]]. בשל הפעולה ספגה ישראל גינויים ממדינות רבות ובמועצת הביטחון של האו"ם. באוקטובר [[2012]] השתלטו לוחמי השייטת על הספינה הפינית "אסטל" שהייתה בדרכה לרצועת עזה{{הערה|1={{ynet|יואב זיתון|לוחמי חיל הים השתלטו על הספינה לעזה|4294506|20 באוקטובר 2012|}}}}.
 
==לאחר מבצע צוק איתן==
לאחר [[מבצע צוק איתן]] הופיעו דיווחים בתקשורת הישראלית על שינויים צפויים במדיניות הסגר: דווח על הסרת האיסור על העברת סחורות מעזה לגדה{{הערה|{{נענע10|מואב ורדי, אור הלר, חזי סימנטוב|לראשונה מאז 2007: ישראל תאפשר לייצא סחורות מעזה לגדה המערבית|1086519|14 באוקטובר 2014||news}}}}, איסור שהיה בתוקף מ-2007{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|לולבים מעזה? "הוכחה שהסגר על הרצועה פוליטי"|4132859|9 באוקטובר 2011|}}}}. עם זאת, טרם הותר להעביר במשאיות סחורה תוצרת רצועת עזה לגדה המערבית. באוקטובר 2014, לראשונה אחרי 7 שנים, התירה ישראל ל-500 עזתים (מעל גיל 60) להגיע לתפילות ב[[מסגד אל-אקצא]]{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|לראשונה זה 7 שנים: מאות תושבי עזה יצאו להתפלל בהר הבית|2790689|5 באוקטובר 2014||}}}}.
 
בסוף יוני [[2015]] יצא משט נוסף לכיוון רצועת עזה, אך לא הגיע ליעדו.
1,261,009

עריכות