פרשת ההצבעות הכפולות – הבדלי גרסאות

 

==התפתחויות נוספות==

 

בפברואר [[2009]] הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין תשתית ראייתית לפתיחת חקירה פלילית נגד בר-און, וכי ממצאיו יועברו לוועדת האתיקה של הכנסת{{הערה|1=עדי שמחוביץ', "[http://news.walla.co.il/?w=/10/1436933 מזוז: אין בסיס ראייתי נגד השר בר-און]", [[וואלה!]], 16.2.2009}}. לפנייתו של היועץ המשפטי לממשלה הצטרפו קובלנות מטעם [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל]] ואזרח נוסף. ביולי אותה שנה קיבלה ועדת האתיקה את החלטתה בעניין. הוועדה הודיעה כי היא רואה בחומרה רבה את התנהלותו של בר-און במהלך ההצבעות ובעת חקירתו במשטרה, וכן כי כהונתו כיושב ראש ועדת הכנסת שדנה בענייניהם של חזן וגורלובסקי הציבה אותו ב[[ניגוד עניינים]]. עם זאת, החליטה הוועדה להסתפק בעונש של נזיפה חמורה, בשל חלוף הזמן מהאירועים ובשל העובדה שכיום החומרה שבהצבעה כפולה ברורה לכל, ואין צורך בענישה [[הרתעה (משפטים)|הרתעתית]]{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/hchlatot6.pdf החלטת ועדת הכנסת מס' 6/18] בעניין חבר הכנסת רוני בר-און, מיום 14.7.2009 }}.