עלי דייויס – הבדלי גרסאות

דיוויס (Eli Davis) נולד בשנת 1908 בבירז', ליטא. משפחתו היגרה לאנגליה בהיותו בן חודשים ספורים היגר עם הוריו לאנגליה. את לימודי הרפואה סיים במנצ'סטר בשנת 1933. בתקופת לימודיו בפקולטה לרפואה היה פעיל בארגוני הסטודנטים הציוניים. לאחר מכן נבחר למועצת הפדרציה הציונית הבריטית. שימש כרופא ב-''Manchester Royal Infirmary'' וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה נתמנה לסמנכ"ל ''St. Andrew’s Hospital'' בלונדון, אותו ניהל בשנים הקשות של ה"בליץ".

בה בעת המשיך בפעילותו הציונית, ובשנת 1943 הקים את ארגון [http://www.jta.org/1969/11/28/archive/mark-25th-anniversary-of-patwa-which-has-brought-40000-professionals-to-israel '''PATWA'''] שפעל לעליית בעלי מקצועות שונים לארץ ישראל (''Professional and Technical Workers Aliyah''). דיוויס נבחר להיות יושב הראש הראשון של הארגון. בין המקימים היו גם ד"ר ולטר איתן, אליאס (אליהו אפשטיין), ו[[אברהם הרמן]] -  לימים נשיא האוניברסיטה העברית. הארגון הצליח להעלות מבריטניה עשרותלארץ אלפי עולים בעלי מקצועות, שמילאו תפקידים חשובים במינהל הלאומי בארץ.

בשנת 1946 עלה ארצה עם אשתו עליזה (Elise) ושימש כסגן מנהל בית החולים הדסה. לאחר שמנהל בית החולים, [[חיים יסקי]], נרצח ב[[שיירת הדסה]], מונה למנכ"ל ההסתדרות המדיצינית הדסה ולמנהל בית החולים. תוך זמן קצר, ולאחר משא ומתן מייגע עם ממשלת המנדט, עם הצבא הבריטי ועם ראשי הכנסיות בירושלים,דייויס הוביל דייויס את שיקום '''הדסה''' במשכנים זמניים בירושלים בתחילה, עד שהוקם בית החולים החדש ב[[בית החולים הדסה עין כרם|עין כרם]]. הואתוך דאגזמן להקמתקצר, ולאחר משא ומתן מייגע עם ממשלת המנדט, עם הצבא הבריטי ועם ראשי הכנסיות בירושלים, הצליח להקים מערכת רפואית במשכנות זמניים בעיר, למתןבהם שירותיניתנו הרפואהכל והאשפוזהשירותים הרפואיים לאחר סגירת ביה"ח הדסה על הר הצופים בתקופתבמהלך כל תקופת המצור. בו זמנית דאג להקמה ולפיתוח בתי חולים ומרפאות '''הדסה''' ברחבי הארץ (תל אביב, ראש-העין, צפת ועוד).

בשנת 1938 נישא באנגליה ל'''עליזה-שרה''' ׂ(Elise-Sara) לבית רוזנבלום (נפטרה 1994). בני הזוג עלו לארץ בשנת 1946, והתגוררו בשכונת טלביה-רחביה בירושלים יחד עם שני ילדיהם, '''נעמי פרנקל''' (אשת שפה ומקרא), ו'''חיים דיבון''' (איש משרד החוץ, כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ, ראש [[מש"ב]] ובין יתר תפקידיו כיהן כשגריר ישראל באתיופיה, בקנדה ובהולנד). הותיר אחריו שמונה נכדים (ביניהם השופט '''[http://elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/menus/mnu_judges/mnu_jdgs_in_court_904.htm צבי פרנקל]'''). נוסף לעבודתו הרפואית הענפה התעניין פרופ' דייויס גם בתחומים אחרים, ובראשם נושא היודאיקה. דייויס הקדיש חלק ניכר מזמנו לבניית אוסף אמנות יהודית, ממנו תרם למוזיאונים שונים. גם בנושא זה (אמנות ופולקלור יהודי), פרסם שני ספרים ומאמרים רבים. בנוסף כתב רומנים רפואיים על חיי הרפואה בעת המצור בירושלים, על הקמת בית הספר לרפואה ועוד.

נפטר בשנת [[1997]] בגיל 89 בירושלים, העיר בה התגורר מאז עלייתו ארצה ב-1946.