כרטיסי אשראי לישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:כלכליסט (דיון)
שורה 25:
'''Cal (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ)''', הידועה גם בשמה ההיסטורי "כ.א.ל" או בכינוי "ויזה כאל", היא [[חברה (תאגיד)|חברה]] הפועלת בשוק [[כרטיס אשראי|כרטיסי האשראי]] ב[[ישראל]] בשני תחומי פעילות: הנפקת [[כרטיס חיוב|כרטיסי חיוב]], בייחוד כרטיסי אשראי, וסליקת עסקאות בכרטיסי אשראי. החברה נוסדה בשנת [[1978]] על ידי [[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]] ו[[בנק דיסקונט]] וב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}}, נמצאת בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (71.84%) והבנק הבינלאומי (28.16%).
 
במטה החברה, השוכן ב[[גבעתיים]], ובמשרדים נוספים שלה ב[[מודיעין עילית]], מועסקים כ-1,500 עובדים. מנכ"ל החברה, החל מ[[נובמבר]] [[2012]], הוא דורון ספיר{{הערה|{{כלכליסט|שניר הנדלר|דורון ספיר מונה למנכ"ל ויזה כאל|3589049|28 בנובמבר 2012|}}}}.
 
==פעילות החברה==
שורה 56:
בתחילת שנת 2000 בעקבות דרישה של הרגולטור, הבנקים פרקו את השותפות בחברה ובהתמחרות זכתה דיסקונט, באופן מפתיע, בזכות לרכוש את החלק של לאומי{{הערה|{{גלובס|שלומית לן|הכול אישי|1000187666|4 במרץ 2007}}}}. דיסקונט רכשה את מניות לאומי בחברה ומיד מכרה 20% ל[[הבנק הבינלאומי|בנק הבינלאומי]], 24% ל[[אליעזר פישמן]] ו-5% להראל השקעות{{הערה|1=יהודה שרוני, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART/768/189.html פישמן לשותפיו בכאל: מצאתי רוכש לאחזקותי], באתר [[nrg מעריב]], 13 באוגוסט 2004}}. בנק לאומי הקים בעקבות זאת את "לאומי ויזה" ורוב לקוחותיו עזבו את חברת כא"ל ועברו ללאומי קארד. הבנק הבינלאומי הביא לכאל את לקוחותיו ובכך צירף כ-200,000 לקוחות לחברה{{הערה|{{גלובס|דפנה צוקר|אינווסטק: הבינלאומי, דיסקונט והמזרחי הרוויחו מעסקת כאל, לאומי הפסיד|548314|26 בדצמבר 2001}}}}. פישמן מכר את אחזקותיו בחברה בשנת 2006 לדיסקונט{{הערה|{{ynet|אבי שאולי|דיסקונט רוכש מפישמן את אחזקותיו בויזה כאל|3281402|25 ביולי 2006}}}} ולבנק הבינלאומי{{הערה|{{ynet|אבי שאולי|פישמן השלים מכירת כאל לבנקים|3338267|10 בדצמבר 2006}}}}. בתחילת שנת 2007 מכרה הראל את אחזקותיה בחברה לדיסקונט ולבינלאומי{{הערה|{{ynet|אבי שאולי|דיסקונט והבינלאומי רוכשים אחזקות הראל ב-cal|3371531|2 במרץ 2007}}}}.
 
בשנים 2000-2003 כיהן כמנכ"ל החברה דב קוטלר ומשנת 2003 כיהן כמנכ"ל החברה בועז צ'צ'יק{{הערה|{{ynet|תני גולדשטיין|נולדו בתשס"ג: דור חדש של מנהלים|2763817|26 בספטמבר 2003}}}}. בתקופת צ'צ'יק החברה גדלה והייתה לחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|התנאים של בועז צ'צ'יק בכאל נחשפים: עלות שכר של 103 אלף שקל בחודש|1000445543|28 באפריל 2009}}}}. בשנת 2009 נקנסה החברה על ידי "ויזה אירופה" בכ-9 מיליון [[אירו]] בשל ריבוי חיובים חוזרים{{הערה|{{ynet|תומר זלצר|כאל השעתה בכירים בעקבות קנס מוויזה אירופה|3805188|15 בנובמבר 2009}}}}. בעקבות זאת, נסגרה חברת הבת "כאל אינטרנשיונל" שביצעה את הסליקה הבינלאומית עבור החברה{{הערה|{{כלכליסט|תומר זלצר|בלעדי ל"כלכליסט: לאחר פרישת צ'צ'יק: ישראל דוד מתקרב לתפקיד מנכ"ל כאל|3396716|11 במרץ 2010|}}}}. בתחילת 2010 עזב בועז צ'צ'יק את החברה והוא הוחלף על ידי ישראל דוד{{הערה|{{ynet|אליצפן רוזנברג|מנכ"ל חדש לחברת כרטיסי האשראי כ.א.ל|3865826|21 במרץ 2010}}}}, שכיהן כמנכ"ל עד 2012.
 
בדצמבר [[2011]] נפתחה חקירה נגד חברת כ.א.ל ונגד המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק על ידי יחידת [[להב 433]] ו[[היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית]] בחשד כי בין השנים 2010-2007 רימתה החברה את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי [[ויזה (חברה)|ויזה]] ו[[מסטרקארד]], וביצעה בין היתר עבירות של [[הלבנת הון]], [[שוחד]] ו[[קבלת דבר במרמה]]. על פי החשדות, החלה החברה לחדור לשוק סליקת העסקות באינטרנט באתרי [[הימור]]ים ו[[פורנוגרפיה|פורנו]], וכתוצאה מהגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 חברת הבת "כאל אינטרנשיונל". החברה נחשדה בכך שהיא ביצעה סליקה בקידוד כוזב המעיד על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, ואישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי [[בנק ישראל]] והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות. בדצמבר [[2014]] הוחלט להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה, בכפוף לשימוע, אך בנובמבר [[2016]] הגיעה החברה להסכם פשרה עם [[פרקליטות המדינה]] במסגרתו תשלם קנס של 85 מיליון שקל ובתמורה לכך לא יוגש כתבי אישום בפרשה - לא נגד החברה עצמה וגם לא נגד עובדיה, בהם המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק וסמנכ"ל הסחר בחברת הבת, סטיב גרינשפן.{{הערה|{{TheMarker1|סיון איזסקו|בגלל אתרי הימורים ופורנו: כתבי אישום נגד חברת האשראי כאל - בכפוף לשימוע|markets/1.2619130|21 באפריל 2014}}{{ש}}{{TheMarker1|מיכאל רוכוורגר|הסדר פשרה בפרשת ההימורים בכאל: תשלם קנס של 85 מיליון שקל|markets/1.3112588|4 בנובמבר 2016}}}}