הבדלים בין גרסאות בדף "המשט לעזה (2010)"

הוסרו 78 בתים ,  לפני שנתיים
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, ניסוח, הגהה, ניסוח, עריכה
מ (הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:כלכליסט (דיון))
(קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, ניסוח, הגהה, ניסוח, עריכה)
'''המשט לעזה''' היה משט [[אוניה|אוניות]] שיצא מ[[טורקיה]] ב[[מאי]] [[2010]] לכיוון [[רצועת עזה]]. על פי הצהרת מארגניו ומשתתפיו מטרת המשט הייתה הומניטרית: להעביר [[סיוע הומניטרי|ציוד הומניטרי]] לתושבי הרצועה, חרף [[הסגר על רצועת עזה]], שהוטל לאחר השתלטות ארגון ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] [[חמאס]], במהלך ה[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה]], ולעורר את דעת הקהל העולמית לנושא. לעומת זאת, עמדת [[ישראל]] הייתה כי מטרתו האמיתית של המשט היא תמיכה ב[[טרור]] ה[[חמאס]]החמאס באמצעות התגרות שנועדה לקעקע את זכותה של ישראל להילחם בטרור ובדרך זאת לסייע למאבקו, מאחר שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה טוב, בין השאר, משום שניתן להעביר סיוע הומניטרי דרך [[מעבר גבול|מעברי הגבול]] היבשתיים עם ישראל ו[[מצרים]].
 
במשט השתתפו 6 אוניות שיצאו מחופי [[טורקיה]] ועליהן מאות נוסעים פרו-[[פלסטינים|פלסטיניים]], חברי ארגונים [[אסלאמיזם|אסלאמיים]], כגון [[IHH]] (שהיה ממארגני המשט), [[פוליטיקאי]]ם ומספר [[עיתונאי]]ם. לדברי [[דובר צה"ל]], השתתפו במשט גם 40 [[שכיר חרב|שכירי חרב]] שהצטרפו למשט במטרה ליצור עימות אלים.{{הערה|שם=שכירי חרב|1=[http://www.youtube.com/watch?v=16sANhzjcC0 סרטון המציג את הציוד] בערוץ ה-[[Youtube]] של [[דובר צה"ל]]; [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0201.htm תוקפי הלוחמים: שכירי חרב המשתייכים ל"אל-קאעידה"] באתר דובר צה"ל}}{{הערה|1=[http://www.terrorism-info.org.il/HebSite/html/search.asp?sid=9&pid=90&numResults=19&isSearch=yes&isT8=yes מידע נוסף אודות הכוונות האלימות של "הגרעין הקשה" של פעילי IHH במהלך הפלגת הספינה Mavi Marmara ואמצעי הלחימה שהיו ברשותם], 10 ביוני 2010 {{PDF}}}} ישראל סירבה לאפשר את פריקת האוניות בנמל [[עזה]], ובמקום זאת הציעה למארגני המשט להעביר את הציוד שבאוניות לידי ישראל, וממנה, לאחר בדיקה, לעזה על ידי אנשי ה[[או"ם]] ו[[הצלב האדום]].{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0602.htm רה"מ: חמאס מונע העברת הסיוע ההומינטארי לעזה], אתר דובר צה"ל], 6 ביוני 2010}} משתתפי המשט סירבו והמשיכו לשוט לכיוון הרצועה.
 
בעקבות זאת עלו לוחמי [[שייטת 13]] על הספינות, והשתלטו עליהן מחוץ ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של ישראל.{{הערה|[http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Politics/Security/Article,44607.aspx דיווח בחדשות ערוץ 2] }} בחמש מהאוניות ההשתלטות נתקלה בהתנגדות פסיבית והיו בהן מעט נפגעים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את ה[[שירות בצה"ל|חיילים]] ב[[אלה (נשק)|אלות]], מוטות ברזל, [[סכין|סכינים]], ולטענת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] גם [[רימון הלם|רימוני הלם]], [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]], וירי מ[[אקדח]]ים שנחטפו מהחיילים.{{הערה|שם=טירקל|{{ynet||ידיעה על דו"ח ועדת טירקל|4017608|23 בינואר 2011}}.}} נוסעים אף חטפו חלק מהחיילים. החיילים פתחו באש לעבר התוקפים, הרגו 9 מנוסעי האונייה ופצעו 20. 10 מחיילי צה"ל נפצעו, בהם שניים שנפצעו קשה. רוב ההרוגים והפצועים זוהו עם ארגון [[IHH]] או עם ארגונים אסלאמיים טורקיים.{{הערה|שם=מלמ2|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||כמעט כל ההרוגים בעימות האלים על גבי הספינה מאוי מרמרה זוהו בוודאות כחברים בארגונים טורקיים אסלאמיסטיים, רובם בעלי אופי קיצוני ואנטי מערבי|18086|20 ביוני 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מרבית הפצועים בעימות האלים על גבי ה"מרמרה" זוהו בוודאות כמשתייכים ל-IHH ולארגונים טורקיים, להערכתנו בעלי אופי אסלאמיסטי, המשתפים עמו פעולה|18077|6 ביולי 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||על-פי מידע מצטבר מתועד היטב שבעה מתוך תשעת ההרוגים בעימות האלים על גבי הספינה "מאוי מרמרה" הודיעו לפני האירוע על שאיפתם להיות שהידים|18068|13 ביולי 2010}}}}
 
הפעולה תועדה על ידי [[אמצעי תקשורת|כלי תקשורת]] ישראליים וזרים שנכחו על ספינות המשט. למעט מקרים בודדים, כל החומרים שצולמו על ידי הפעילים על הספינות הוחרמו על ידי צה"ל ולא שוחררויצאו לציבור.{{הערה|[http://english.aljazeera.net/news/middleeast/2010/06/20106374525843674.html דיווח באלג'זירה]}} יחידת [[דובר צה"ל]] תיעדה אף היא את ההתרחשויות ופרסמה מספר [[סרט קצר|סרטוני וידאו]] ב[[עיתונות בישראל|עיתונות]] ובאתר [[Youtube]].{{הערה|1=ראו לדוגמה, [http://www.youtube.com/watch?v=0LulDJh4fWI סרטון המתעד תקיפת החיילים]}}
 
הציוד שהיה על הספינות נפרק מהאוניות ב[[נמל אשדוד]], אך כאשר צה"ל החל בהעברתו לרצועה סירב החמאס לקבלו.
על פי תיעוד העיתונאים שעל גבי סיפון המרמרה וכן תחקיר צה"ל לאחר התקרית, נוסעים פירקו חיילים מנשקם ומציודם האישי וחטפו אותם לבטן האונייה.{{הערה|שם=חטיפת החיילים|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|צלם אל-ג'זירה העיר: הפעילים לכדו ארבעה חיילים|1.1559340|3 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|שירות "הארץ"|העיתון הנפוץ בטורקיה מציג תמונות של לוחמי שייטת חבולים ומדממים|1.1559336|6 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|תחקיר השייטת: שלושה לוחמים נחטפו בזמן הפשיטה לבטן האנייה|1.1205253|4 ביוני 2010}}}} על פי דובר צה"ל, נוסעים פתחו באש חיה על החיילים, ככל הנראה מכלי הנשק שלקחו מהחיילים, ופצעו את חלקם.{{הערה|[[רון בן-ישי]], [http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3896796,00.html A brutal ambush at sea], באתר [[ynet]],{{כ}} 30 במאי 2010}}{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=mFGuwUGaI9o Flotilla Passengers Fire Live Ammunition at IDF Soldiers] בערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[Youtube]]}} בדיווח ל[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]]{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|אשכנזי: "מתכוננים למשט אלים שייצא מלבנון"|1704373|6 ביולי 2010|}}}} מסר ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]] כי כאשר אחד מהחיילים הראשונים עלה על הסיפון ירה מישהו מהנוסעים בנשק שהיה עוד קודם לכן על הסיפון, והוא נפגע בבטנו. עוד אמר כי נמצאו על הספינה קליעים ותרמילים שאינם שייכים לכלי הנשק של צה"ל. מנגד, אחד ממארגני המשט טען כי הנשק אשר נלקח מהחיילים נזרק לים ולא נעשה בו שימוש.{{הערה|Donald Macintytre, "[http://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/draped-in-palestinian-flags-turkeys-martyrs-of-the-flotilla-are-laid-to-rest-1991106.html Draped in Palestinian flags, Turkey's martyrs of the flotilla are laid to rest]". The Independent, June 4, 2010}} עם זאת, צה"ל לא הראה לציבור כל סוג של כלי נשק חמים, כאשר הציג לעיתונות את החפצים שנמצאו על האונייה. בדו"ח שהגישה וועדת טירקל נקבע כי אנשי ה-IHH השתמשו בנשק חם נגד חיילי צה"ל במהלך האירועים.{{הערה|שם=טירקל}}
 
כ-40 דקות לאחר ההשתלטות הראשונית על הספינה, קיבלו כוחות צה"ל אישור לפתוח באש חיה.{{הערה|שם=מלמ1|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 - 1 ביוני 2010)|18101}}}} העימות נמשך שעות ארוכות והסתיים לבסוף בהשתלטות לוחמי צה"ל על האונייה ומעצר הנוסעים. בעימות נהרגו 9 מנוסעי האונייה וכ-30 נפצעו. נוסע עשירי מת במאי [[2014 בישראל|2014]], לאחר שנמצא במצב תרדמת בעקבות פציעתו.{{הערה|{{ynet||4 שנים אחרי: הרוג עשירי מתקרית המרמרה|4523096|24 במאי 2014}}}} מקרב חיילי צה"ל היו 10 פצועים, מהם שניים במצב קשה. כל הפצועים פונו ב[[מסוק|מסוקים]]ים ל[[בית חולים|בתי חולים]] בישראל.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|תיעוד: כך הותקפו לוחמי השייטת בעת הפשיטה|114/335|31 במאי 2010||1|2}}}}{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Government/Communiques/2010/Israel_Navy_warns_flotilla_31-May-2010.htm IDF forces met with pre-planned violence when attempting to board flotilla], הודעת [[משרד החוץ]], 31 במאי 2010 {{אנגלית}}}}
 
לדברי הטורקים, [[נתיחה שלאחר המוות|נתיחות לאחר המוות]] שבוצעו בטורקיה הראו ששמונה מההרוגים נפגעו מ-30 [[כדור (תחמושת)|כדורים בקוטר 9 מ"מ]], חלקם מטווח קרוב. חמישה מבין ההרוגים נורו ב[[ראש|ראשם]]ם. על פי אחד ה[[רופא|רופאים]]ים אחד מההרוגים נפגע מירי מטווח רחוק של כדור מסוג לא מזוהה.{{הערה|{{ynet||דיווח: 9 ההרוגים במשט נורו 30 פעם מטווח קצר|3899176|5 ביוני 2010}}}}
 
על פי נתוני [[המרכז למורשת המודיעין]], שמונה מבין עשרת ההרוגים זוהו עם ארגון ה-IHH או עם ארגונים איסלאמים טורקים. על פי עדויות שונות חלקם הביעו קודם המשט את רצונם למות כ[[שהיד|שהידים]]ים. לא נמצאו פעילי ארגוני זכויות אדם בין ההרוגים. נתונים דומים נחשפו גם בקרב הפצועים.{{הערה|שם=מלמ2}}
 
===לאחר ההשתלטות על האוניות===
=== תגובות בישראל ===
==== הממשלה והכנסת ====
[[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], שהיה ב[[קנדה]] והיה צפוי להיפגש עם [[ברק אובמה|אובמה]], קטע את נסיעתו כדי לשוב לישראל.{{הערה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה, ברק רביד, (ארה"ב)|המשט לעזה {{!}} נשיא ארצות הברית, ברק אובמה: חשוב ללמוד את העובדות סביב האירועים הטראגיים|1.1559334|31 במאי 2010}}}} רה"מ אמר בנאום: "אם לא נעצור את הספינות נקבל נמל [[איראן|איראני]] בעזה, איום ממשי על [[תפיסת הביטחון של ישראל|ביטחון ישראל]] ואף על מדינות נוספות ב[[אירופה|באירופה]]. לכן נאלצנו לבדוק כל ספינה המיועדת לעזה, כבמקרה הזה. כזכור, הצענו למארגני המשט לקחת את המטען ולהעביר אותו לתושבי הרצועה לאחר [[בידוק ביטחוני]] – אך הצעתנו נדחתה על הסף".{{הערה|1=דובר צה"ל, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0302.htm משתתף המשט: רוצה להיות שאהיד]{{ש}}[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16036&cid=793 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: אם לא נעצור את הספינות, יקום נמל איראני בעזה]}} ב-3 ביוני, על רקע דרישה אמריקנית להרחבת מעבר הסחורות האזרחיות לרצועת עזה, אמר נתניהו שישקול להתיר השתתפות של גורמים בינלאומיים בפיקוח על הסגר הימי.{{הערה|{{הארץ|אלוף בן, ברק רביד, נטשה מוזגוביה|רה"מ בנימין נתניהו מוכן לבחון הקלות בסגר הימי על עזה|1.1205184|3 ביוני 2010}}}}
 
שר הביטחון [[אהוד ברק]] הביע צער על מות המפגינים, והטיל את האחריות כולה על מארגני המשט ובמיוחד לאלו שלדבריו "התכוונו לתקוף ואף להרוג את החיילים במבצע ההשתלטות". סגן שר החוץ של ישראל, [[דני אילון]], אמר כי אפשר שמאחורי המשט עמדה [[איראן]] המעוניינת להסיט את תשומת הלב העולמית ממנה.{{הערה|{{ערוץ7|שלמה פיוטרקובסקי|איילון למנהיגים יהודים: המשט - מזימה אירנית|205083|1 ביוני 2010}}}} [[יו"ר האופוזיציה]] [[ציפי לבני]], ואיתה חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, תמכו בצה"ל ובהחלטת הממשלה לעצור את המשט. הם אף התגייסו למהלך ההסברה הישראלי.
:"היועץ המשפטי לממשלה ציין כי נועץ בכל הגורמים הממשלתיים הקשורים להיבטים מדיניים אלה, ולאחר שהביא בחשבון את העובדה כי נהרגו תשעה ממשתתפי המשט ונפצעו כמה עשרות, הגיע למסקנה כי האינטרסים הציבוריים, המדיניים והביטחוניים גוברים על האינטרסים של האכיפה הפלילית. לא מצאנו בהחלטה זו, אשר נומקה כאמור, ובשיקולים שעמדו ביסודה, עילה להתערבותנו."{{הערה|שם=בג"ץ|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/930/041/n03/10041930.n03.htm פסק-דין בתיק בג"ץ 4193/10]}}
בעתירה הראשונה (מבין השלוש) משמאל, שהוגשה עוד בבוקר עצירת המשט על ידי ארבעה עורכי דין, נטען גם שמעשי המדינה היו בלתי חוקיים. בג"ץ מתח ביקורת על הלשון שבה נוסחה העתירה (העותרים חזרו בהם מסגנון העתירה במהלך הדיון), בקובעו על עתירה זו:
:"ניכר בעתירה שהוגשה בחיפזון, וכי למרותאף על פי שהעותרים לא ידעו דבר על המתרחש, ללא היסוס מיהרו להטיל דופי חמור ביותר בפעילות כוחות צה"ל, תוך שימוש בלשון חריפה ובוטה שלא היה לה מקום. על אף האמור, כיוון שהסעד המבוקש היה שחרור עצורים, לא נדחתה העתירה על הסף באותו שלב, אלא נתבקשה תגובת המדינה עד ליום המחרת."{{הערה|שם=בג"ץ}}
בג"ץ לא עסק בשאלות העובדתיות או בחוקיות הסגר הימי, אלא התמקד בשאלת העצורים מהמשט:
:"יצוין כי בשל אופיו של ההליך שקיימנו, ביקשנו שלא לעסוק כלל בטענות הנוגעות לחוקיות הסגר הימי ואף לא בהתרחשות העובדתית באותו אירוע קשה, אשר מלוא פרטיו לא נפרשו בפנינו."{{הערה|שם=בג"ץ}}
 
מנגד, נשיא הסנאט ה[[צ'כיה|צ'כי]], ד"ר פז'מיסל סובוטקה, אמר כי "המשט היה פרובוקציה מתוכננת שנועדה לגרור את ישראל למלכודת", וכי "רבים בקהילה האירופית סבורים כמוני, אולם חוששים להביע עמדתם בגלוי".{{הערה|1=אריק בנדר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/283.html?hp=1&loc=3&tmp=5291 תמיכה צ'כית: "המשט פרובוקציה מתוכננת"], באתר [[nrg מעריב]], 2 ביוני 2010}} גם סגן נשיא ארצות הברית [[ג'ו ביידן]] הצדיק לחלוטין את ישראל, ואמר כי "לישראל יש זכות לדעת מה נכנס לעזה".
ממשלת איטליה תמכה לחלוטין בתגובת ישראל ואף גינתה את המשט וטענה כי הוא מסייע לגורמי טרור כאלו ואחריםשונים למלחמה בישראל ובכל העולם המתוקן.{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/760.html?hp=1&loc=4&tmp=4341 ביידן: "לישראל יש זכות לדעת מה נכנס לעזה"], באתר [[nrg מעריב]]}}
 
בכירי החמאס ובהם [[חאלד משעל]] הציגו את אירועי המשט כחלק מהמאבק בקיומה של מדינת ישראל הכולל את שלילת הלגיטימיות שלה בעיני העולם.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בכירי חמאס, ובפרט ח'אלד משעל, חושפים בהתבטאויותיהם בערבית שאיפתם להשתמש באירועי המשט כנדבך חשוב במערכה להסרת הלגיטימיות מעל לקיומה של מדינת ישראל ולחיסולה, תוך מחויבות לג'האד|18071|11 ביולי 2010}}}}
לאחר אירוע המשט נוצר גל ביטולים של אנשי תרבות ו[[אמן (אמנות)|אמנים]] שהגעתם ארצה הייתה מתוכננת לתאריכים שאינם רחוקים מזמן המשט. אמנים רבים ביטלו את הגעתם, כאשר חלקם הצהירו על סיבה [[פוליטיקה|פוליטית]] ברורה לביטול ההופעה שקשורה במשט, וחלקם סיפקו הסברים שונים ולעתים מעורפלים לביטול.
מספר אמנים אף טענו שביטלו את הגעתם עקב איומים ולחצים רבים שהופעלו עליהם מארגונים פוליטיים שונים.
בין הביטולים השונים הופעותיו של [[אלביס קוסטלו]] שתוכננו ב[[קיסריה]] ופתחו את רצף הביטולים הקשה; הופעות להקת [[ארכייב]], שתוכננו בסוף יולי; ה[[פיקסיז]] ולהקות נוספות שהיו אמורות להגיע במסגרת [[פסטיבל פיק. ניק]] והודיעו על ביטולם ימים ספורים לפני מועד המופע; ועוד רבים.
 
=== השפעה על יחסי טורקיה-ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי טורקיה-ישראל}}
[[קובץ:2flagsman-Taksim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגין טורקי ב[[איסטנבול]] מוחה כנגד ישראל]]
בעקבות הריגת תשעה אזרחים טורקיים במהלך ההשתלטות על הספינות, נוצר המשבר הדיפלומטי החמור ביותר, מאז כינון ה'''[[יחסי ישראל-טורקיה|יחסים בין ישראל לטורקיה]]'''. [[טורקיה]], ממנה יצא המשט והמדינה שממנה היה מספר הנוסעים הרב ביותר, החזירה את [[שגריר]]ה מ[[תל אביב]] ל[[אנקרה]], בוטלו משחקי ידידות בין שתי המדינות,{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} ראש ממשלת טורקיה ארדואן: פעולת ישראל הינההיא טרור מטעם מדינה|1.1559337|31 במאי 2010}}}} וברחובות עריה התקיימו הפגנות רבות.
 
צמרת ההנהגה הטורקית התבטאה באופן חריף ביותר כלפי ישראל, וניסתה במישור הבינלאומי ליזום שורת החלטות שיפגעו בישראל, הן בקריאה לכינוס מועצת הביטחון ונאט"ו, והן בכינוסה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם וההחלטה להקים ועדת חקירה. שר החוץ של טורקיה כינה את פעולותיה של ישראל "רצח על ידי מדינה".{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/10200351.stm UN members decry Israeli raid on Gaza aid flotilla], אתר BBC}} ארדואן הוביל את הטון כאשר הצהיר שישראל עשתה טעות היסטורית ואיים כי אם ישראל תמשיך בדרכה היא תאבד את הידידה הטובה ביותר שלה באזור. ברחוב הטורקי הורגשו גלי שנאה כלפי ישראל וישראלים.{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722996 עיתונאי ישראלי בים של שנאה: הצצה לזעם בטורקיה], אתר נענע10 {{וידאו}}}} משפחות הדיפלומטים הישראליים הוברחו לישראל, ועל השגרירות הישראלית הושמה שמירה טורקית כבדה, כדי למנוע מהציבור לפגוע בשגריר שהסתגר בבניין.
נשיא טורקיה [[עבדאללה גול]] הצהיר כי "היחסים לעולם לא יהיו כבעבר". שר האנרגיה הטורקי טאנר יילדיז הודיע על השהיית פרויקטים של אנרגיה בין שתי המדינות, עד אשר היחסים בין שתי המדינות יחזרו להיות נורמליים.{{הערה|{{כלכליסט|שהם לוי|טורקיה מקפיאה את כל הפרוייקטים בתחום התשתיות והאנרגיה עם ישראל|3406775|3 ביוני 2010}}}}
 
בעקבות האירועים פרסם [[המטה ללוחמה בטרור]] [[אזהרת מסע]] לטורקיה בדרגה 4{{כ}}.{{הערה|1=[http://www.nsc.gov.il/NSCWeb/Templates/Country.aspx?countryId=79 אתר המלל]}} חברות התעופה צמצמו את מספר הטיסות בקווים ל[[אנטליה]] ו[[מרמריס]],{{הערה|1={{מסע אחר||בוטלו כל הטיסות ליעדי התיירות בטורקיה|4797}}}} וחברת [[אל על]] הקפיאה תוכנית להפעלת קו תעופה חדש ל[[איסטנבול]].{{הערה|1=ענת שיחור-אהרונסון, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/114/419.html?hp=16&loc=9&tmp=181 אם שטים לא טסים: אל על מקפיאה את הקו לאיסטנבול], אתר [[nrg מעריב]]}} חברות הספנות הישראליות הסיטו את מסלולן של אוניות נוסעים מנמלי טורקיה לנמלי [[קפריסין]] ו[[יוון]].{{הערה|שם=דהמרקר|דהמרקר, 1 ביוני 2010, עמוד 4}} התקבלו דיווחים על ביטול חופשות מתוכננות בטורקיה מצד ישראלים,{{הערה|שם=דהמרקר}} וכן היו ביטולי כרטיסי טיסה לטיסות שהיו מיועדות לעבור דרך טורקיה. אנשי עסקים ישראליים החליטו לעזוב את טורקיה עד יעבור זעם.{{הערה|1=אחיקם משה דוד, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/711.html הבריחה מטורקיה – גם אנשי עסקים עוזבים], באתר [[nrg מעריב]], 3 ביוני 2010}}
העוינות לטורקיה התבטאה גם בהפגנות, כולל הפגנה בת כ-2000 איש מול שגרירות טורקיה בתל אביב בה נשרף [[דגל טורקיה]],{{הערה|{{nrg|יובל גורן|הפגנה מול שגרירות טורקיה: "כולנו צה"ל"|116/067|3 ביוני 2010||1|2}}}} ובהשחתת [[מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע|האנדרטה לחללי טורקיה במלחמת העולם הראשונה]] בבאר שבע.{{הערה|1=אורי בינדר, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/116/244.html?hp=1&loc=1&tmp=9251 הושחתה אנדרטה לזכר החייל הטורקי בבאר שבע], nrg מקומי, 4 ביוני 2010}}
 
ב-17 ביוני 2010 דווח בעיתונות כי ממשלת טורקיה הקפיאה את כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל. מדובר בעסקאות בשווי של למעלה מ-8 מיליארד דולר, ובהם רכישת 1,000 טנקי מרכבה, שדרוג עשרות רבות של מטוסי פנטום, ורכישת טילי אויר אויר, במקביל הזהירה טורקיה את ישראל מחרם מסחרי עליה{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=oc20100617_52133696&log=true טורקיה הקפיאה כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל - בשווי מיליארדי דולרים], אתר דה-מרקר}}
 
ב-2011 הודיעה ישראל, כי לא תתנצל בפני טורקיה על אירועי המשט,{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|נתניהו לקלינטון: לא נתנצל בפני הטורקים|4110110|17.8.2011}}}} אך במרץ 2013, בעקבות שכנוע אישי של נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בביקורו בישראל, חזרה בה והתנצלה. ההתנצלות הובלטה באופן משמעותי בטורקיה, ותפסה כותרות באמצעי התקשורת השונים. בנוסף פורסמו מודעות ענק בשלטי חוצות, המבליטים את 'ניצחונו' של ארדואן על נתניהו.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|פיוס ישראלי-טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן|4360001|22 במרץ 2013}}}}{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|שלטים באנקרה: "ישראל התנצלה, תודה ארדואן"|4360877|26 במרץ 2013}}}}
 
ביוני 2016 הכריזו ישראל וטורקיה על הסכם פיוס ביניהן, במסגרתו תשלם ישראל פיצוי של 20 מיליון דולר לנוסעי המרמרה.{{הערה|{{וואלה!|אמיר תיבון ודב גיל-הר|ישראל וטורקיה הכריזו על הסכם הפיוס; נתניהו: "הסגר על עזה יישמר"|2973910|27 ביוני 2016|}}}} בתמורה הופסקו ההליכים המשפטיים בטורקיה נגד קציני צה"ל. כמו כן מינו שתי המדינות שגרירים האחת אצל האחרת ([[איתן נאה]] ו[[כמאל אוקם]]), לראשונה מאז פרוץ המשבר.
לאחר אירועי המשט הצהירו מדינות וארגונים שונים כי ישלחו ספינות נוספות.{{הערה|{{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|"משט נוסף לעזה בתוך מספר שבועות"|205089|1 ביוני 2010}}}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מדינות וארגונים אסלאמיים, ערביים ובינלאומיים מצהירים כי צפויים משטים נוספים של ספינות סיוע לרצועת עזה|18096|9 ביוני 2010}}}} ממשלת ישראל הודיעה כי גם ספינות הסיוע הבאות לעזה ייעצרו.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|"גם הספינה הבאה תיעצר"|6789|2 ביוני 2010}}}}
 
באפריל [[2011]], פורסם לראשונה כי ארגון ה-[[IHH]] מתכנן [[המשט לעזה (2011)|משט נוסף לעזה]], בהיקף נרחב. בתגובה לבקשת ישראל, הודיעה טורקיה בתחילה שלא תמנע את יציאת המשט מנמליה, והוא היה אמור לצאת בסביבות [[20 ביוני]], בהרכב של כ-15 ספינות ו-1,500 פעילים. פתיחת מעבר הגבול היבשתי ב[[רפיח]] על ידי [[מצרים]] לא הביאה לשינוי החלטת המארגנים. בד בבד, האריך מזכ"ל [[האו"ם]] [[באן קי מון]] את מועד הגשת חוות הדעת של ועדת החקירה הבינלאומית ("ועדת פאלמר") לבדיקת אירועי משט 2010.{{הערה|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=11448 ה־IHH משוכנע: "הפעם נלך עד הסוף"]}} ביוני [[2011]] הודיע ה-IHH כי "מאווי מרמרה" לא תשתתף במשט המתוכנן עקב תקלה טכנית.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ה-IHH הודיע: המרמרה לא תשוט לרצועת עזה|251/286|17 ביוני 2011||1|2}}}} מדינות רבות הביעו את התנגדותן לקיום המשט, בהן [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[בריטניה]], [[טורקיה]], [[קנדה]], [[הקוורטט]], וכן מזכ"ל האו"ם. גורמים רשמיים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ביקשו ממדינות העולם לתמוך במשט והצהירו כי המשך הסגר הימי על רצועת עזה הוא [[עבירה|פשע]].{{הערה|1={{cite web|author=Posted: Jul 3, 2011 12:00 PM ET|url=http://www.cbc.ca/news/world/story/2011/07/03/gaza-flotilla.html |title=Defiant Gaza-bound boats prepare to set sail - World- CBC News |publisher=Cbc.ca |date= |accessdate=2011-07-05}}}} מסיבות שאינן ברורות, נגרמו תקלות טכניות שונות לספינות שהיו אמורות להשתתף במשט ולצאת מנמלי [[יוון]]. כמו כן, יוון הודיעה על איסור הפלגה מנמליה לרצועת עזה, והמשט הגדול לא יצא לפועל, כאשר ספינה אחת שהצליחה לצאת נעצרה בלב ים על ידי כוחות הביטחון של יוון, הוחזרה לנמל המוצא,{{הערה|1=[http://www.bloomberg.com/news/2011-07-10/deepening-israel-greece-ties-keeps-gaza-bound-flotilla-anchored.html Israel-Greece Ties Keeps Flotilla Anchored - Bloomberg]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ואילו הספינה היחידה שנותרה מהמשט המקורי, "דיניטה-כראמה" ה[[צרפת]]ית, נעצרה ביולי [[2011]] על ידי [[חיל הים]] והובלה לנמל [[אשדוד]], ובחיפוש שנערך לא נמצא עליה ציוד הומניטרי או נשק.{{הערה|1=איציק וולף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-273195-00.html סיכול סופי של המשט לעזה], News1, אתר מחלקה ראשונה, 19.7.2011}}
 
בתחילת [[נובמבר]] [[2011]] יצאו מחופי [[טורקיה]] שתי ספינות קטנות ועליהן 27 אנשים ממדינות שונות, בהן [[אירלנד]], [[קנדה]] ו[[ספרד]]. הספינות נעצרו על ידי חיל הים והובאו לנמל אשדוד ללא אירועים אלימים.
 
==לקריאה נוספת==
ברית שורץ-פוזנר, '''המרמרה ואני''', [[במחנה]] גיליון 2 ביוני 2016 ע' 34-3834–38.
<div class="mw-content-ltr">
*Bayoumi, Moustafa (Editor), (2010) ''Midnight on the Mavi Marmara: The Attack on the Gaza Freedom Flotilla and How It Changed the Course of the Israeli/Palestine Conflict''. Haymarket Books, {{ISBN|978-1608461219}}