העפלה מארצות המזרח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון nowiki
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (דיון)
שורה 98:
שאר המעפילים הועברו לצרפת כדי להמשיך ולנסות להפליג משם ארצה. כתשעה חודשים של ניסיונות העפלה ימית עברו על יהודי צפון אפריקה. אנשי המקום נתנו לאנשי המוסד הלוואות ענק, ללא ריבית, וללא מועד קבוע לפירעון, ולרוב גם ללא חתימה. (בראשם של נדיבים אלו עמדו משפחות שרקי, יהונתן, סבאון וזאגה.) המחנות סבלו מחוסר תקציב והכלכלה בהם אפשרה קיום רק בקושי. החיים במחנות צפו"א היו קשים וגרועים בהרבה ממחנות אירופה. בסופו של דבר שלוש אניות מעפילים יצאו מחופי צפון אפריקה, והן נשאו כ800 מעפילים. מעפילים נוספים נסעו לצרפת והעפילו משם לארץ (לדוג' בבן – הכט). ההעפלה: ההירתמות, המסירות והשהיה הקשה במחנות, הביאו לידי ביטוי את האהבה העזה שחשו יהודי צפון אפריקה לארץ ישראל.
 
חוץ מאניות אלו אנו יודעים על ניסיונות נוספים של יהודים להעפיל ארצה. אחד מהם היה להסתנן לספינת '''שמפוליון'''<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HMF/1946/04/21&id=Ar00809&sk=108A9B70|כותרת=נכשל נסיון לעלות בלי רשיונות ל»שמפוליון»|תאריך_וידוא=2017-03-10}}</ref>}} הלגאלית. היא עגנה בחופי תוניס בדרכה לחיפה, וכחמש עשרה יהודים שבאו לתת לעולים פירות וצידה לדרך, החליטו באופן ספונטאני מבלי שהביאו כסף או בגדים להתחבא באנייה. אחד מהם הוא אהרון ויליאם מסיקה שהורד מין האונייה בחיפה. כך סיפר לי נכדו.  וכן אניית '''אגוז''' שיצאה את חופי מרוקו בניגוד לפקודת השלטונות הערביים. וטבעה בראשית מסעה (זאת כבר אחרי קום המדינה 1961 )
 
(לכתיבה הסתייעתי במאמריהם של אפרים בן חיים (פרידמן) וכלב קסטל- שליחי הסוכנות לצפו"א. מיתוך שורשים במזרח-יד טבנקין- הוצאת הקיבוץ המאוחד עורך יצחק אברהמי הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ו)